ישיר איי.די.איי חברה לביטוח ואח' נ' אחרק

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 6.11.14 ברעננה. התובעים טוענים בסך כולל של 11,051 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי והשתתפות עצמית.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר בעת המתנה למבחן רישוי לרכב הונחה על ידי עובד המקום לעקוף את רכב הנתבע, וכאשר חלף לצד רכב הנתבע מימין נפתחה דלת הנוסע שליד הנהג ופגעה ברכבו.

נהג רכב התובעים העיד כי שמע מכה וכי בשל אופי הפגיעה נאלץ לנסוע לאחור על מנת להפריד בין כלי הרכב לאחר התאונה. הנהג העיד כי דלת רכב הנתבעים היתה סגורה קודם לתאונה.

בכתב ההגנה נטען, מנגד, כי דלת הרכב היתה פתוחה וכי רכב התובעים עבר לצד רכבו בחוסר זהירות ופגע בדלת הפתוחה. הנתבע עצמו נכח באולם בית המשפט אולם לא העיד (לאחר שהובהר כי לא היה ברכב בעת התאונה) ומטעמו העיד הנוסע ברכב שציין כי פתח את הדלת של הרכב, כאשר הרכב בעמידה, וכי הדלת היתה פתוחה במשך כמה דקות. הנוסע אישר כי ממילא התכוון לצאת מהרכב (במועד מאוחר יותר) וכי לרכב בו נסע לא נגרם נזק.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסתו של התובע, אותה מצאתי מהימנה יותר, בין היתר בשל העובדה כי עד ההגנה לא ידע לתאר באופן המתאים לנזקים את מנח כלי הרכב ומאחר ששוכנעתי כי התכוון לצאת מהרכב ובשל כך פתח את דלתו, ובשים לב גם לעובדה כי הנתבעים לא סתרו את טענת התובע כי הוצע לו פיצוי על נזקיו – טענה שיכלו לסתור באמצעות עדותו של הנתבע עצמו, שנמנע מלהעיד. רשמתי לפני כי התובע נמנע מלזמן לעדות עדים פוטנציאלים נוספים מבין עובדי מכון הרישוי או להציג תמונות ממקום האירוע, אולם לא מצאתי כי די בכך כדי לשנות את מסקנתי.

יחד עם זאת, מצאתי להטיל על התובע אשם תורם שכן לו היה נוסע רחוק יותר ממכונית הנתבע – ולא הוצגה כל ראיה כי היתה מניעה לכך, ואף לא נטען כאמור – היתה נמנעת התאונה גם לו היתה נפתחת דלת רכב הנתבע כפי שנפתחה.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע ועל שכם התובע 2, ביחס אחריות של 85:15. לפיכך, על הנתבע לשאת בחלק מתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 9,393 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 378 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,940 ₪. כן יישא הנתבע בהוצאות הבקשה לביטול פסק הדין בסך 300 ₪ נוספים.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ז, 23 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.