תא"מ 33519-03-14

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה מיום 19.5.2013. התובעת טוענת כי מדובר בנזק למראה ולדלת בצד ימין, וכי נזק זה נגרם במהלך נסיעתו של רכב התובעת, בשל פתיחת הדלת האחורית-השמאלית ברכב הנתבע (מונית), שעמד באותה עת בנתיב עצירה. הנתבע מצדו אינו מכחיש שהייתה פתיחת דלת ומכה; לדבריו, הנוסעת במונית פתחה את הדלת אף שלא הרשה לעשות כן, וכי פתיחת הדלת הייתה איטית כך שנהגת התובעת יכולה הייתה לנקוט ערנות וזהירות ולהימנע מהתאונה. עוד הוא חולק על היקף הנזק, ומבהיר כי היה מוכן לשלם את העלות של תיקון המראה בלבד, זאת לפי הצעת מחיר שבידיו.

להשלמת התמונה אציין כי לדברי הנתבע, הוא נטל את מספר הטלפון של הנוסעת שפתחה את הדלת, אולם התברר אחר-כך שהטלפון לא נכון או לא תקין. בתיק שלפניי לא הוגשה הודעת צד ג נגד הנוסעת והיא לא העידה במשפט.

הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בתיק זה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. אף שהוסבר לצדדים כי פסק-דין שניתן בדרך זו אינו צריך להיות מנומק, מצאתי לנכון לציין בתמצית את השיקולים הבאים שהבאתי בחשבון החלטתי:

ראשית, הוראת תקנה 80 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, אוסרת על פתיחת דלת של רכב בטרם נקיטת כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי-דרך. בענייננו, גם הנתבע עֵר לכך ואף הודיע על הסכמתו לשלם את הנזקים שהוא מכיר בהם. עם זאת, אציין כי בכך אין כדי לאיין את חובתם של עוברי דרך אחרים לנקוט זהירות סבירה ותשומת-לב רבה שעה שהם נוסעים לצד נתיב עצירה של כלי רכב, בפרט כלי רכב ציבוריים (ראו עדות נהגת התובעת – עמוד 2 לפרוטוקול וכן עמוד 3 לפרוטוקול); שנית, התובעת מבססת את אומדן הנזק על חוות-דעת שמאי שנערכה בסמוך לאחר האירוע. לפי החומר שלפניי, נחה דעתי כי לרכב התובעת נגרם נזק לא רק במראה אלא גם בדלת. אציין כי הנתבע לא הציג חוות-דעת שמאי נגדית, אלא הצעת מחיר בלבד (המתייחסת להחלפת מראה). שלישית, נתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, לרבות יכולת הקטנת נזק וכן אי-הוכחת רכיב ימי ההשבתה.

לאור כל האמור, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, במוצגים שהוגשו לי ובעדויות הנהגים, וכן במכלול טענותיהם של הצדדים, אני קובע כי יש לקבל את התביעה אך להפחית מסכום הפיצוי, כך על הנתבע לשלם לתובעת סכום של 2954 ₪ (כשסכום זה כולל את שכר טרחת השמאי), וכן הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 1300 ₪.

אני פוטר מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ה, 01 יוני 2015, בהעדר הצדדים.