תא"מ 33392-08-14

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 7,676 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 02.10.2013 בין כלי רכב, מ"ר 36-612-67 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 61-291-35 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי בשל רשלנותו של נהגת רכב הנתבעים נגרמה התאונה, ומשום כך חבה הנתבעת 1, מכוח אחריותה הישירה לנזקי רכב התובעת, וכן חבה הנתבעת 2, מכוח היותה המבטחת של רכב הנתבעות בעת קרות התאונה, שיבוב תגמולי הביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכב התובעת.

מנגד, הנתבעת 2, טוענת בכתב ההגנה, שהוגש מטעמה בלבד, להיעדר כיסי ביטוחי מהטעם, שבעת קרות התאונה, רישיון הנהיגה של נהגת רכב הנתבעות לא היה בר תוקף, לאור שלילת רישוי אשר נכנסה לתוקף מיום 01.05.2013. משכך, עותרת הנתבעת 2 לדחיית התביעה כנגדה.

הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה, וכן לא התייצבה לשני הדיונים שנקבעו בתיק.

3.נערך לפניי דיון שבו העלו ב"כ הצדדים טענות שונות ומגוונות לעניין הכיסוי הביטוחי.

4.בתום הדיון, ולאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים, קבעתי כי יש ליתן החלטה בשאלת הכיסוי הביטוחי, ורק לאחר ההכרעה בשאלה זו יינתנו הוראות בדבר המשך ההליך.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת 2 חבה כלפי מבוטחה בכיסוי ביטוחי מלא, ומכוח מסקנה זו היא גם חבה בתביעת השיבוב של התובעת בגין נזקי רכב התובעת, בכפוף לשאלת האחריות שתיבחן בפסק דין סופי, לאחר שמיעת עדויות מטעם הצדדים.