אלומטל מעטפת לבנין בע"מ נ' חברת S.TE.COM.SRL

המבקשת, חברה העוסקת בייבוא ומכירה של דלתות וחלונות, עותרת למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, אשר יאסור על המשיב 1 לממש מכתב אשראי דוקומנטארי, על פיו תשולם יתרת תמורתה של סחורה לחברה איטלקית, המשיבה 2, ממנה רכשה המבקשת מוצרים.

על פי תנאי האשראי הדוקומנטרי, חל מועד המימוש מחר – 24.4.17. אני תמהה מדוע הוגשה הבקשה רק היום, שעה שלטענת המבקשת עצמה ידועים לה הפרטים, לכל המאוחר מזה חודש - מכתב ההתראה מהלקוח נשלח עוד ביום 17.3.17 והמשיבה אינה עונה מזה חודש לפניות. אין גם כל ממש בטענה לפיה לא ניתן היה להגיש את הבקשה בפגרת הפסח, במהלך חול המועד, אך היה מקום להגיש את הבקשה עוד קודם לפגרה.

לטענת המבקשת, מזה מספר שנים היא מקיימת קשרי מסחר עם המשיבה 2 (להלן:"המשיבה"), ובשנה האחרונה החלה המשיבה לרדת באופן דרסטי ברמת השירות כלפי המבקשת, וכן החלה לאחר שאופן קבוע באספקת המוצרים, חרף התראות רבות מצד המבקשת. הדבר הגיעו לשיאו, לטענת המבקשת, בהזמנה נשוא בקשה זו, עבור הלקוח בן שימול, כאשר מרבית המוצרים בה לא סופקו כמוזמן, וכן ישנם חוסרים רבים במוצרים שהוזמנו, כמפורט בסעיף 10 לבקשה. עוד מציינת המבקשת, כי מזה חודש ימים, מנהל המשיבה אינו משיב לפניותיה – דבר המעיד על כך שהוא יודע כי ההזמנה נשוא בקשה זו פגומה וחסרה.

להשלמת התמונה יצוין כי מחצית מעלות ההזמנה שולמה זה מכבר, במועד ההזמנה, 8.11.16, ומכתב האשראי הדוקומנטרי הינו בגין 50% הנותרים מהתמורה, בסכום של 15,935 יורו.

הפסיקה מורה כי הכללים החלים על אשראי דוקומנטארי הם אלה החלים על ערבות בנקאית. ערבות בנקאית היא התחייבות בעלת אופי חוזי, אך אינה הערבות הרגילה בה עוסק חוק הערבות, והחיוב בה אינו טפל לחיוב עיקרי. מדובר ברגיל בהתחייבות עצמאית של בנק, הנוטל על עצמו כלפי המוטב התחייבות בלתי מותנית לתשלום (ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק) פ"דנ(2) 685).

ההנחה הבסיסית לגבי ערבות בנקאית הינה שמדובר בערבות אוטונומית (ענין מליבו, עמ' 696). כלומר, ערבות בנקאית תיחשב, ברגיל, התחייבות אוטונומית לתשלום, שאינה תלויה בחיובי עסקת היסוד, אלא אם ביקשו הצדדים לשוות לה אופי אחר. התשובה לשאלה אם כך עשו נבחנת על פי נוסח כתב הערבות עצמו.

הפסיקה הכירה בשני חריגים לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית: חריג המרמה המתקיים רק כאשר נעשה מעשה תרמית חמור מצד המוטב, וחריג הנסיבות המיוחדות שעניינו התנהגות חמורה במיוחד של הנערב.

אין די בקיום מחלוקת חוזית בין הצדדים לעסקת היסוד אלא נדרשת אי הגינות בולטת בקיום החוזה. נקבע כי אף אין די בחוסר תום לב של המוטב על מנת למנוע מימוש הערבות אלא נדרשת התנהגות חמורה במיוחד מצדו (ראו למשל: רע"א 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ פ"ד נט(2) 130, 133; רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (25.10.07)).

נטיית בתי המשפט להפעיל את החריגים במשורה, נובעת מן הצורך שהוכר בהלכה, שלא לפגוע בוודאות חיי המסחר ובאמינות הבטוחה שמייצגת הערבות, כאשר מקבל הערבות יודע שלא ייאלץ ברגיל לנהל התיק העיקרי בבית המשפט על כל מחלוקותיו ביחס לחיובי עסקת היסוד, על מנת לממש הבטוחה (ראו: רע"א 6435/04 הנ"ל).

השימוש בשני החריגים ייעשה במשורה, ואין די במחלוקת חוזית רגילה בין הצדדים.