תא"מ 33306-06-12 גבעון נ' מס הכנסה ירושלים

מבוא:

1.לפניי תביעה כספית במסגרתה עותרת התובעת לפסוק לה פיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לה בעקבות נקיטת הליכי גבייה נגדה שלא כדין.

נוכח ניהול התביעה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

פרשת התביעה בקצירת האומר:

2.אליבא דתובעת, כפי שעולה מכתב התביעה, ביום 1.9.2008, עת חזרה התובעת, תושבת ירושלים ופנסיונרית של משרד החינוך, מקניות בקניון 'הדר' בתלפיות בירושלים לחניון רכבים סמוך בו החנתה את רכבה, גילתה כי הרכב נעלם. התובעת סברה לתומה, כי הרכב נגנב ומשכך, פנתה היא למשטרת ישראל ודווחה על אירוע הגניבה. בו-ביום, דיווחה התובעת על גניבת רכבה לחברת 'ביטוח ישיר' - מבטחת הרכב. לאחר שחברת הביטוח אישרה את התביעה, בוצע הליך העברת הבעלות על הרכב הגנוב למבטחת והתובעת שופתה בגין ערך הרכב בתגמולי ביטוח בסך 29,474 ₪.

3.בד בבד, בתחילת חודש ספטמבר 2008, ביקשה התובעת למשוך כספים מחשבון העו"ש שלה המתנהל בבנק מסד. לתדהמתה, נאמר לה, כי חשבונה מעוקל ע"י רשויות מס הכנסה. לאחר בירור שערכה במשרדי הנתבעת התברר לה כי מקור העיקול מקורו בטעות שנפלה מלפני הנתבעת שכן, לא רק שהתובעת לא הייתה חייבת בתשלום מס, אלא,שעמדה לה יתרת זכות להחזרי מס משנת 2002. או-אז הנתבעת פעלה לתיקון המעוות וביום 11.9.2008 זוכה חשבונה בסך 3,219 ₪.

התובעת מציינת, כי במרוצת שבועיים ימים בהם פקדה היא את משרדי הנתבעת בעניין הסרת העיקול מחשבון הבנק שלה, לא נאמר לה דבר וחצי דבר אודות רכבה שעוקל ונתפס ע"י הנתבעת ומוחזק בידיה.

4.התובעת שבה למסלול חייה עד שביום 25.5.2010 בחלוף תקופה בת כשנתיים ממועד היעלמות כלי הרכב, קיבלה התובעת הודעה מחברת הביטוח, כי עליה להשיב את תגמולי הביטוח שנשתלמו לה, זאת, הואיל ונודע לחברת הביטוח כי האירוע הביטוחי שדווח לה, קרי, גניבת הרכב – לא התרחש. או-אז נודע לה לראשונה, כי הרכב נתפס על ידי רשויות המס במסגרת הליכי גבייה והינו מצוי במגרש אחסנת רכבים ברשותה.

5.התובעת מלינה על כי הנתבעת לא טרחה ליידעה אודות הליכי עיקול הרכב, תפיסתו והותרתו בחזקתה במשך כשנתיים. התובעת עותרת לפסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני בשיעור 10,000 ₪, הפסד הנאה בשל היעדר שימוש ברכב בסך 2,000 ₪, ריבית בגין הלוואה שנטלה לצורך רכישת רכב חלופי בסך 4,975 ₪.