תא"מ 33158-04-16 סלטי טוב הארץ בע"מ נ' חברון משה - שפע בע"מ, תא"מ 11287-02-16 סלטי טוב הארץ בע"מ נ' נעמן

ברוח הימים הנוראים, שבפתחם אנו נמצאים, אבקש לפתוח בהתנצלות בפני הצדדים על האיחור במתן פסק-דין זה. פסק-הדין מיועד היה להינתן בסמוך לאחר הדיון, ובשל תקלה התעכבה כתיבתו. עם הצדדים הסליחה.

בפני 2 תביעות שטריות, שהדיון בהן אוחד. בתא"מ 33158-04-16 נתבעת חברה לתשלום 3 שיקים, בסך כולל של 10,724 ₪, ואילו בתא"מ 11287-02-16 נתבעת אשתו של בעל מניותיה של החברה לתשלום שיק בסך של 37,703 ₪. במהלך הדיון התברר, כי אין מחלוקת, שלפרעון חלקי של השיק בסך 37,703 ₪ שולם במזומן סך של 21,100 ₪. התיקים הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק מס' 524018-02-16 נגד החברה, ותיק מס' 517348-10-15 נגד אשת הבעלים). הנתבעות הגישו התנגדויות, וכאמור, הדיון בהן אוחד.

לאחר שניתנה רשות להתגונן, התקיימה ישיבה מקדמית, אשר התנהלה באורח לא פורמאלי,

ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות וטיעוני הצדדים. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

בקליפת אגוז: הנתבעות טוענות, כי שנים מתוך 3 השיקים שהוגשו לביצוע נגד החברה נכללו במסגרת התחשבנות שנערכה בין הצדדים, ושבסופה נמסר לתובעת השיק של אשת הבעלים, ולפיכך מדובר בתביעה חופפת (למעט סך של 1,907 ₪, שלגביו אין לנתבעת טענה ברורה ומפורטת); וכי השיק של אשת הבעלים נפרע כולו במזומן, למרות העדר תיעוד לפרעון היתרה. התובעת מכחישה טענות אלה (אם כי לא נראה כי היא באמת חולקת על טענת התביעה החופפת). הוצגו ראיות שונות, רובן נסיבתיות.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לדחות את התביעה בתא"מ 33158-04-16, ואילו בתא"מ 11287-02-16 לחייב את הנתבעת (הגב' נעמן) בתשלום סך של 12,600 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 517348-10-15 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל. תיק הוצאה לפועל מס' 524018-02-16 ייסגר.