תא"מ 33134-11-13 סופר נ' קדוש

1. ראשיתה של תביעה זו בהגשתו של שטר חוב על סך 24,020 ₪ לפקודתו של התובע בחתימת ידו של הנתבע יחד עם אחר.

בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש הנתבע, טען כי חתימתו על פני שטר החוב זויפה וכי אין לו כל קשר עם התובע. לאחר דיון במעמד הצדדים ניתנה לנתבע רשות להתגונן בטענתו זו.

התובע הגיש כתב תשובה ובמועד שנקבע לשמיעת ראיות, ביום 18.3.15, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"הגענו להסכמה בהמלצת בית המשפט כי ימונה מומחה לכתב יד על ידי בית המשפט אשר יבדוק את חתימותיו של הנתבע על גבי שטר החוב וחוזי השכירות. חתימות אלו יושוו לחתימותיו של הנתבע על גבי הכתובה, חתימתו בבנק הדואר וחתימתו בתצהיר התומך בהתנגדות מיום 11.11.13 וחתימותיו היום.

חוות דעתו של המומחה תכריע את גורל התיק."

הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה במעמד הדיון.

2. המומחה מונה וביום 22.7.15 הוגשה חוות דעתו כאשר בסעיף ו' שכותרתו "מסקנות" מציין המומחה כי קרוב לוודאי כי חתימות המחלוקת (על פני שטר החוב והסכמי השכירות במסגרתם נמסר לתובע שטר החוב) אמיתיות.

עוד יש לציין כי בסעיף ה' לחוות דעתו מציין המומחה כי לאחר שביצע השוואה בין חתימות המחלוקת ובין מסמכים שאין מחלוקת כי הנתבע חתם עליהם וחתימות דוגמא שחתם הנתבע בפני המומחה, נמצאה זהות ברוב תכונות הכתב ובמיוחד בתכונות שהכותב אינו מודע להן או קשות לחיקוי. המומחה מפרט 9 תכונות כאלה.

בטרם מתן פסק דין בהתאם למוסכם, הועברה חוות הדעת לעיונם של הצדדים ואלו הגישו את תגובתם.

3. תמצית טענותיו של הנתבע בתגובתו היא כי יש להכריע בתובענה גם על פי ראיות נוספות, אין להסתמך רק על חוות דעת המומחה לכתב יד מאחר ואין מדובר במדע מדויק, אין להסתפק במסקנה כי מדובר רק במסקנה כי קרוב לוודאי זו חתימת הנתבע, התברר כי הוגש למומחה מסמך שלא היה בידי הנתבע קודם לכן ועשוי לתמוך בגרסתו, טענות בדבר אי המצאת האזהרה ובקשה חלופית להקטנת סכום החוב לסכום הקרן.

התובע בקש בתגובתו לדחות את טענותיו של הנתבע לגופו של עניין והנתבע השיב גם לתגובה זו.

4. טיעוני הנתבע תמוהים בעיני.

שאלת המצאת האזהרה אינה רלוונטית כלל לאחר שניתנה רשות להתגונן לנתבע.

אף בקשת הנתבע להכריע על פי ראיות נוספות שהוגשו/נטענו ומצויות בתיק תמוהה אף היא לאור הסכם מחייב שנכרת בין הצדדים לפיו חוות דעתו של המומחה לכתב יד תכריע בסכסוך.

לא נקבע כלל דרגת הממצא המחייבת מתן פסק דין על פי חוות דעת המומחה כך שכאשר קובע המומחה כי קרוב לוודאי כי הנתבע חתם על שטר החוב – דיינו.