תא"מ 33106-03-16 אלדן תחבורה בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבה עקב תאונה שארעה ביום 20.02.15 בכביש 431. 

1. המדובר בתאונה בה מעורבים שלושה כלי רכב.

   רכב התובעת היה הראשון מבין שלושת כלי הרכב.

   הנתבעות 1 ו- 2 מטילות האחת על השנייה את האחריות לקרות התאונה.

2. לטענת הנתבעת 1 רכבה נסע בנתיב ימני, האט מהירותו, אותת והחל לעבור לשול הימני ורכב הנתבעת 2 אשר הגיע מאחור, לא שמר מרחק, פגע ברכב הנתבעת 1 מאחור והדפו לעבר רכב התובעת. לאחר התאונה הודה נהג הנתבעת 2 באחריותו וטען שנסע מהר וכי בשל מזג האוויר הקשה לא הבחין ברכב הנתבעת 1.

3. הנתבעת 2 טענה כי רכבה נסע בנסיעה איטית כשלפתע רכב הנתבעת 1 סטה ימינה, חסם את נתיב נסיעת רכבה וגרם לתאונה.

4. בדיון שהתקיים בפני העידו נהגי שלושת כלי הרכב. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק, צילומי כלי הרכב ממקום התאונה, הודעה במשטרה ודיווחים לחברות הביטוח.

   מן העדויות עולה כי אין חולק בין הצדדים שמזג האוויר במועד התאונה היה סוער.

   כל הנהגים תיארו גשם, ברד וראות לקויה.

5. נהגת התובעת העידה כי נסעה עם ידיד ברכבה, הבחינה כי בשל הראות הלקויה כולם עצרו בשוליים ולאט לאט עצרה גם היא בשוליים. לטענת נהגת התובעת ראתה במראה שבמרחק לא גדול מאחוריה, עצר רכב הנתבעת 1. מספר שניות לאחר מכן שמעה בום גדול מאוד, הרגישה רעד ברכב והבינה שמישהו פגע ברכב הנתבעת 1 והוא פגע ברכבה בגלל ההדף. עוד טענה כי נהג רכב הנתבעת 2 אמר שזה מה שקרה וגם נהגת רכב הנתבעת 1 אישרה זאת.

   בחקירתה הנגדית נהגת התובעת לא ידעה לומר אם רכב הנתבעת 1 היה בנסיעה אם לאו, ותיארה אותו במצב של עצירה או כמעט עצירה.

6. נהגת הנתבעת 1 העידה כי נסעה בנתיב ימני. כלי רכב רבים ירדו לשוליים וכך גם היא. נהגת הנתבעת 1 טענה כי החלה להאט, התקרבה לכיוון השוליים בזווית של כ 45 מעלות, ובטרם הספיקה לעצור, רכב הנתבעת 2 הגיע, פגע ברכבה מאחור והדף אותו לרכב שכבר עצר בשוליים. עוד טענה כי לאחר התאונה דיברה עם נהג הנתבעת 2 והוא אמר שהוא מצטער, שהיו לו סחרחורות וכאבי ראש ושהוא לא ראה. כן טענה כי אמרה לו שהוא נסע במהירות גבוהה והוא השיב שאינו יודע. נהגת הנתבעת 1 שללה האפשרות כי סטתה משמאל לימין בטענה כי אם הייתה סוטה משמאל לימין, הפגיעה ברכב הייתה אחרת, בצד הימני.