תא"מ 33073-11-13 קובטי נ' רשות המיסים

בפני בקשת הנתבעת כי התובע ימציא לידיה את כתב הערר שהוגש על ידו ועליו חותמת "נתקבל".

למען הסדר הטוב, תוצג תחילה השתלשלות העניינים בתובענה זו, עד כה.

התביעה דנן הוגשה על ידי התובע אשר ייבא מכונית מארה"ב. לטענת התובע, על אף ששילם את תשלומי המס הנדרשים, בחרה הנתבעת שלא לשחרר את רכבו, או לחילופין לאפשר שחרורו רק בכפוף להפקדת פיקדון בסך 61,215 ₪ עד לסיום החקירה בעניינו. כמו כן, נטען כי הנתבעת לא בחנה את מחיר הרכב בהתאם לסעיף 130 לפקודת המכס, וזאת על אף שהיה עליה לעשות כן. לאור זאת, הגיש התובע תביעה זו בגין נזקים שנגרמו לו בשל החזקת הרכב בידי הנתבעת, ולשם שחרורו של הרכב על ידי בית המשפט.

ביום 1.1.14 הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב התובענה והארכת מועד להגשת כתב הגנה. לטענת הנתבעת, טרם מוצו ההליכים המקדמיים הייחודיים אשר קבועים בפקודת המכס ובתקנות ועל כן יש לעכב ההליכים בתובענה שעשויה להתייתר בהמשך. בכלל זה, נטען כי טרם ניתנה החלטה בעניין מחיר רכב התובע, בהתאם להליכים הקבועים בתקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), תשס"ז-2006. כמו כן, נטען כי לאחר שתינתן החלטה כאמור יוכל התובע להגיש ערר לועדת הערר, בהתאם לאמור בתקנות המכס, אולם טרם ניתנה החלטה, ולפיכך אף לא הוגש ערר.

לבקשת הנתבעת לא הוגשה תגובה עניינית מטעם התובע, על אף שניתנה לו אורכה להגשתה.

ביום 29.10.14 נמחקה התובענה מחוסר מעש. באותו מועד הגיש התובע בקשה לביטול המחיקה, כאשר לטענתו המתין להחלטת הרשות, וזאת למעלה מחצי שנה.

התובע נתבקש להבהיר מדוע לא פעל בהתאם להתראה אשר נשלחה לידיו עוד בחודש אוגוסט, והשיב כי סבר שעליו להמתין להחלטת הרשות לצורך המשך בירור התובענה.

בהחלטתי מיום 4.11.14 בוטלה המחיקה מחוסר מעש, וצוין כי יש לראות בהחלטה זו כהתראה בת 60 יום לפני מחיקה חוזרת מחוסר מעש.

ביום 4.1.15 הגיש התובע בקשה למתן ארכה של 60 יום אשר ניתנה כמבוקש, כאשר לטענתו טרם התקבלה החלטה במסגרת הערר.

ביום 12.1.15 הגישה הנתבעת הבקשה נשוא החלטה זו, ובה ביקשה כי התובע ימציא לידיה את כתב הערר שהוגש על ידו ועליו חותמת "נתקבל".

בתגובתו השיב התובע כי הנתבעת לא המציאה לידיו את מלוא המסמכים הקשורים בעניינו, וזאת על אף בקשות חוזרות ונשנות מצדו. לבסוף, ובלית ברירה הגיש התובע כתב ערר. התובע צירף לתגובתו את כתב הערר שהוגש על ידו.

בתגובה הגישה הנתבעת בקשה נוספת ובה טענה כי כתב הערר שהוגש אינו נושא חותמת "נתקבל" ועתרה כי התובע יגיש את כתב הערר אשר נושא חותמת "נתקבל" כאמור. כ"כ טענה הנתבעת כי אינה מכחישה קבלת כתב ערר מטעם התובע, אולם טענה כי כתב זה לא הוגש ב-24.2.14 (כמצוין בראש המסמך), אלא במועד מאוחר בהרבה.

לאור המתואר לעיל, יואילו הצדדים להודיע לבית המשפט מהו מצב הדברים כעת - האם מוצו ההליכים הייחודיים הקבועים בתקנות ופקודת המכס, ואם לאו, באיזה שלב הם מצויים.

אשר לבקשת הנתבעת, ובשים לב לאמור, תואיל הנתבעת להבהיר מדוע דרוש לה כתב ערר נושא חותמת "נתקבל", בייחוד לאור העובדה כי הנתבעת טרם הודיעה לבית המשפט האם ניתנה החלטה על ידי פקיד המכס לעניין מחיר הרכב, בשלב הראשוני, כפי שהציגה בבקשתה מיום 1.1.14.