עוז נ' אפריאט

בפניי תביעה כספית של התובע נגד הנתבעת ע"ס 19,000 ₪.

פתח דבר

1. התובע ובמועדים הרלוונטיים לתביעה, שכר מהנתבעת בשכירות משנה חנות ברח' שמריהו לוין 9 בחיפה (להלן: "החנות"). לנתבעת זכות של דייר מוגן בחנות בהתאם להסכם שכירות מוגנת עם חברת ב.צ. טקסטיל (1990) בע"מ (להלן: "חברת טקסטיל").

    

2. התובע טוען, כי במסגרת ניהול הליכים משפטיים בין חברת טקסטיל לבין הנתבעת והתובע, נאלץ התובע לשלם לחברת טקסטיל סך של 9,000 ₪ למרות שאותו סכום שולם על ידו בעבר לנתבעת, וכי על הנתבעת חלה אחריות לפצותו ו/או לשפותו בסכום זה ובסכום נוסף של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ששולמו באותם הליכים משפטיים.

    

3. הנתבעת מכחישה בכתב ההגנה טענות התובע וטוענת, כי אם התובע התנדב לשלם לחברת טקסטיל כספים, אין לו אלא להלין על עצמו ואין בכך כדי להקנות לו עילת תביעה נגד הנתבעת.

    

4. ביום 24.11.2016 התקיימה ישיבה מקדמית שבמהלכה נעשו ניסיונות להביא את הצדדים לפשרה, ולכל הפחות להסכמות דיוניות. סברנו כי נכון וראוי היה לנסות ולהביא את הצדדים לידי פשרה, אך הדבר לא צלח, משכך קבעתי ישיבת הוכחות ליום 23.02.2017.