תא"מ 32925-10-14 קשר רנטאקר בע"מ נ' כהן ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 22.10.14 ע"ס 34,622 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 25.11.13.

נערך ביום 15.5.16 בפניי דיון (ישיבה מקדמית ראשונה ויחידה) שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שתי הנהגות המעורבות וכן עדותה של נוסעת רכב הנתבעות.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

אין חולק כי עובר לתאונה נסעו שני הרכבים קדימה באותו כביש, בכיוונים מנוגדים, כאשר רכב התובעת נוסע בעליה ואילו רכב הנתבעות בירידה. המחלוקת היא בשאלה איזה מבין שני הרכבים סטה שמאלה מנתיבו וגרם בכך להתנגשות שני הרכבים האחד בשני.

על יסוד ניתוח מכלול הראיות שהוצגו במבחני ההסתברות הנוהגים במשפט האזרחי, מצאתי לקבוע כי גרסת התובעת עדיפה על פני גרסת הנתבעות ואף מתיישבת באופן מלא יותר עם מכלול הראיות (למשל הראיה בדבר אי הגשת תביעה בגין נזקי רכב הנתבעות ולמשל מנח הרכבים בזירת התאונה לאחר התאונה כפי שנראה בתמונות שהוצגו בדיון). אציין כאן גם נתון נוסף, שכמובן שאינו בבחינת חזות הכל, אך גם הוא מצטרף למכלול: במשטרה מסרה הנוסעת ברכב הנתבעות כי אינה יודעת לומר מי סטה לעבר מי, בעוד שעדותה בפניי השמיעה דברים שתומכים במובהק בגרסת הסטייה של הנתבעות.

הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 34,622 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 22.10.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.