תא"מ 32865-11-13 חריף נ' הורודישטיאנו ואח'

1.בין התובע, איתן חריף לנתבע מס' 1 מטיס הורודישטיאנו נחתם ביום 27.5.11 הסכם שכירות לשכירת בית ברחוב חן 14 אבן יהודה. (להלן:"הבית").

לטענת התובע הובהר לו שמדובר בשכירות לטווח ארוך ובמידה והבית יוצע למכירה תעמוד לו זכות ראשונים. מצבו של הבית היה גרוע והתובע שיפץ אותו כאשר הוסכם שהנתבע מס' 1 ישתתף בסכום חלקי של השיפוץ. לאחר תשעה חודשים הודיע הנתבע לתובע שמבקש למכור את הבית. הנתבע דרש סכום של 1,600,000 ₪ ואילו התובע הציע סך של 1,200,000 ₪.

מספר חודשים מאוחר יותר קיבל התובע הודעה שהבית נמכר בסך של 1,430,000 ₪. לטענת התובע הנתבע פעל בחוסר תום לב באשר להמשך מצג השכירות וכן הפר הבטחתו לזכות ראשונים.

נתבע מס' 2 , יאיר שמואלי הינו רוכש הנכס אשר לטענת התובע נהנה מהשיפוצים שביצע בנכס.

משכך הגיש התובע תביעתו בסך של 56,070 ₪ הכוללת:

א.סך של 33,770 ₪ עלות שיפוץ לפי הערכת שמאי ובניכוי השתתפות הנתבע.

ב.הפרת הבטחה וחוסר תום לב – סך של 15,000 ₪.

ג.הוצאות העברת דירה – 5,000 ₪.

ד.הוצאות שמאות ואגרות – 2300 ₪.

2.הנתבע מס' 1 טען בכתב הגנתו שהתובע בדק את הנכס ומצא אותו מתאים לצרכיו. בהתאם להסכם לא היתה כל מניעה למכור את הנכס ולא הובטחה לתובע כל זכות ראשונים. הנכס הוצע לתובע אולם לאור הצעתו הנמוכה המשיך הנתבע לחפש קונה אחר. בהתאם להסכם ניתן לסיים תקופת השכירות לפני תומה. השיפוצים אותם ביצע התובע בוצעו ללא ידיעת הנתבע וללא הסכמתו ואלו שיפוצים מאוחרים יותר ולא השיפוצים שעליהם הוסכם בהסכם.

3.נתבע מס' 2 טען בכתב הגנתו להעדר יריבות בין הצדדים. לטענתו הוא רכש את הנכס ביום 25.11.12 כאשר צוין בהסכם שבבית מתגורר שוכר בלתי מוגן אשר הסכם השכירות עימו מסתיים ביום 30.6.12 וניתנה לו אופציה שמומשה על ידו. הוא רכש את הנכס בהסתמך על התחייבויות הנתבע שהתובע ממלא את תנאי הסכם השכירות.

4.ביום הדיון נחקרו הצדדים על תצהיריהם והצדדים ביקשו לסכם טענותיהם.

5.דיון משפטי: