תא"מ 32761-06-17 מוניץ ואח' נ' זכריה ואח'

לפניי בקשת התובעות שעל ידן הוגשה 'תביעה עיקרית' בסדר דין מהיר, לסילוק 'התביעה שכנגד' שהוגשה ע"י הנתבע, מאחר וסכומה של האחרונה הינו מעל 75 אלף ₪, ובכך היא אינה עומדת בדרישות התקנות, בהיותה חורגת מסכום התביעה שראויה להתברר בסד"מ.

הנתבע הגיש תגובה ובה הוא התנגד לסילוק התביעה, כאשר לשיטתו, מאחר ונושאן של התביעה העיקרית והתביעה שכנגד, נובע מאותן נסיבות, אזי אין הגבלה באשר לשוויה של התביעה שכנגד.

התובעות ניסו לשכנע, במסגרת התשובה לתגובה, כי אין עסקינן בתביעות שנובעות מאותן נסיבות, כאשר נגלה לעין פער הזמנים שבין היסודות העובדתיים של כל אחת מהתביעות (2014 לעומת 2017).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחנתי את כתבי הטענות, אני בדעה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, תוך הותרת ההכרעה בשאלת ההוצאות במסגרת בירור התובענות. ולהלן נימוקיי בתמצית.

התביעה העיקרית הוגשה ע"י הבעלים של משרד פרסום ועיתון מקומי בקצרין ועניינה פרסום ברשת הפייסבוק משנת 2017, בו ייחס הנתבע לתובעת, לכאורה, קיומם של קשרים פסולים בינה לבין ראש העיר. בגדר התביעה עתרו התובעות לפיצוי ע"ס 75 אלף ש"ח בגין פרסום לשון הרע.