תא"מ 32690-01-12 מיכוביץ נ' עגור חברה לניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע"מ ואח'

החלטה זו מתייחסת למחלוקת שנתגלעה באשר לתחולת פסק הדין בתובענה ייצוגית על הצדדים בתביעה זו. המבקשת מקבלת את טענת המשיבות לכך שההכרעות בפסק הדין שניתן בתובענה הייצוגיות מחייבות אף אותה, אך מבקשת לסייג הסכמה זו ולהוציא מכלל הסכמתה את ההכרעות בשני סעיפים בפסק הדין. בסעיפים אלו (סעיפים 6 ו- 8 (סיפא) בפסק הדין) נקבע שהמשיבות מסרו הודעות ברורות לעמיתיהן על שינוי שיטת התשואה על כספי העמיתים, ולטענת המבקשת קביעות אלו אינן מחייבות אותה.

הרקע לבקשה

1. בתיק זה מתבררת תביעה לתשלום סך של 29,604 ₪, אותה הגישה המבקשת (התובעת) נגד המשיבות.

   המבקשת הינה מורה במקצועה, ויצאה לגמלאות ביום 1.1.08, לאחר שבתקופת עבודתה חסכה כספים אצל המשיבה 2. המשיבה 2 הינה קופת גמל ענפית ואילו המשיבה 1 הינה החברה המנהלת של המשיבה 2.

2. בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, טוענת המבקשת כי במשך שנים הובטחה לחוסכים אצל המשיבה 2 "תשואה מובטחת" על חסכונותיהם, בשיעור של הצמדה למדד בתוספת ריבית של 4% לשנה. במהלך 2010 נתקבלה אצל המשיבות החלטה לבטל את מנגנון "התשואה המובטחת" החל מתחילת 2011 וחלף זאת להשקיע את כספי החוסכים באפיקי השקעה שונים ובלא כל הבטחה לתשואה שתהיה בגין השקעות אלו.

   עוד קודם להחלטה זו, באפריל 2008, פנתה המבקשת למשיבות ובקשה פרטים על אפיקי השקעת חסכונותיה, ובתשובה מיום 28.4.08 הובטח לה שאלו יזכו לאותה תשואה מובטחת כאמור.

   בתחילת 2011 קבלה המבקשת דף מידע שצורף לדו"ח התקופתי ובו התבשרה כי יחול שינוי מבני בקופת הגמל. בדיעבד, ברור למבקשת כי הכוונה באותו דף מידע הייתה להתריע על הכוונה לחדול ממנגנון "התשואה המובטחת", אך בעת קבלת אותו מכתב, טוענת המבקשת, דבר זה כלל וכלל לא היה מובן. המבקשת מפנה לאמירות באותו מכתב שלפיהן העמיתים בקרן ההשתלמות יישארו ללא שינוי ולא יפגעו וטוענת שאמירות אלו ויתר פרטי המכתב כלל לא אפשרו להבין על הכוונה לבטל את מנגנון "התשואה המובטחת". בכך, טוענת המבקשת, הטעו אותה המשיבות והפרו את חובת הגילוי שלהן כלפיה. לו היה הדבר מוסבר כדבעי ומובא לידיעתה, טוענת המבקשת, היא הייתה מושכת את הכספים מיידית.

   באוגוסט 2011 קבלה המבקשת דף מידע נוסף ומעיון בו הבחינה בירידה בהיקף חסכונותיה אצל המשיבות. רק מבירור שעשתה בעקבות זאת נודע למבקשת על ביטול "התשואה המובטחת" ובסמוך לאחר מכן, ביום 28.11.11, משכה המבקשת את כל חסכונותיה מהמשיבות.

   לפי טענת המבקשת, ביום 31.12.10 היו לה אצל המשיבות חסכונות בסך כולל של 259,090 ₪ ואילו בפדיון החסכונות קבלה המבקשת סך של 245,775 ₪ בלבד. לו צברו החסכונות את אותה "תשואה מובטחת" גם במהלך 2010, הייתה המבקשת מקבלת במשיכת החסכונות סך של 275,379 ₪, ולפיכך עותרת המבקשת לתשלום ההפרש שנגרע ממנה, בסך של 29,604 ₪.

3. המשיבות כופרות בטענות המבקשת להפרת התחייבויותיהן כלפיה או להטעיה כלשהי.

   כתב ההגנה אשר הגישו המשיבות ארוך, וכולל תיאור מפורט של האופן בו נולד מנגנון "התשואה המובטחת", לא כהתחייבות הכתובה בתקנון המשיבה 2 אלא כפועל יוצא של האפשרות שהייתה להשקיע את כספי המשיבות באפיקי השקעה נטולי סיכון של ממש ונושאי ריבית שנתית גבוהה. אפשרות זו הלכה והצטמצמה במהלך השנים ולא הייתה למשיבות ברירה אלא לעבור למנגנון לפיו התשואה לחוסכים עומדת ביחס ישר לתשואה שמשיגות המשיבות בפועל.

   לעניין נשוא טענות המבקשת, למעשה המשיבות אינן כופרות בעובדות להן טוענת המבקשת, ובפרט בטענות לשינוי מנגנון "התשואה המובטחת" בתחילת 2011, אך טוענות שהודעה על הכוונה לעשות כן נמסרה כדין ובלשון ברורה לכל עמיתי המשיבות, ובכלל זה המבקשת.

4. במקביל לבירור תביעה זו, התבררה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבות, בדיוק באותן טענות שמעלה המבקשת בתביעה זו (ת"צ 34625-12-11 מיכל גיל נ' קרן השתלמות למורים בבתיה"ס; להלן: "התביעה הייצוגית").

   המשיבות הגישו בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה זו, ובהחלטה מיום 7.5.12 נקבע כי נוכח זהות השאלות העומדות להכרעה בתביעה זו ובתביעה הייצוגית, יעוכבו ההליכים בתביעה זו עד להכרעה בתביעה הייצוגית.