אליהו נ' ברנובסקי

לפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין, שניתן נגדה בהעדר הגנה ביום 12/12/17.

עניינה של התביעה נזקי רכוש בתאונת דרכים מיום 12/3/17.

המשיב טוען כי נסע באופנוע אחרי רכב התובעת, היא אותתה שמאלה ופנתה שמאלה, הוא המשיך ישר, ואז סטתה הנתבעת ימינה ופגעה בו. התביעה מוכתרת כתביעת שיבוב, למרות שהיא תביעת המבוטח עצמו.

המבקשת מודה בקבלת כתב התביעה, וטוענת כי העבירה אותו לסוכנות הביטוח, שהבטיחה לה כי המבטחת תטפל בתביעה. רק לאחר קבלת פסק הדין, נודע לה כי לא הוגש כתב הגנה. המבקש טוענת כי מדובר בתקלה, כי יש לה כיסוי ביטוח מקיף, ועותרת לביטול פסק הדין משיקול דעת בית המשפט.

לגוף התביעה טוענת המבקשת כי אינה אחראית לתאונה, לאחר שהמשיב עקף אותה מימין בעודה מאותתת ימינה, כשמימינם כלי רכב חונים.

המשיב בתשובתו עותר לדחיית בקשת המבקשת. לטענתו לא עשתה להגשת כתב הגנה, לא צירפה תצהיר מטעם סוכנות הביטוח, שהמחדל רובץ לפתחה, לטענתה, ולא פירטה את הגנתה. המשיב מפנה לשוני בגרסת המבקשת בין התצהיר לבין טופס ההודעה על תאונה.

המשיב טוען כי יש להעדיף את אינטרס ההסתמכות שלו, וכי אם יבוטל פסק הדין יש לחייב בערובה.

המבקשת בתשובה לתשובה, הבהירה, לפי בקשתי, כי מבטחת רכבה, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, נותנת הסכמתה להצטרף כנתבעת, ומציינת כי התובע ידע על קיומה של המבטחת, ואף קיבל ממנה מכתב דחייה.

המבקש חוזרת על נימוקי ההגנה, וטוענת כי יש להעדיף את בירור התביעה, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק, על פני השארת פסק הדין על כנו.