תא"מ 32638-03-16 קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' נצאר ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

לטענת התובעת, בעת שהתקרבה לכיכר המדינה, מרח' ויצמן מכיוון צפון, בעודה בנתיב הימני, משאית הנתבעים שהיתה בנתיב השמאלי החלה בסטיה לכיוונה. התובעת עצרה את רכבה כאשר חזית רכבה נמצא במקביל למרכז המשאית, אולם נהג המשאית שהמשיך בנסיעה פגע בה.

לטענת הנתבעים, נהג המשאית הבחין ברכב התובעת עוצר כאשר היה בסמוך למרכז המשאית, ולהבנתו הוא עצר על מנת ליתן למשאית זכות קדימה. זאת, מאחר ששני הנתיבים בכניסה לכיכר מתמזגים לנתיב אחד. נהג המשאית המשיך בנסיעה לפנים תוך שהוא סוטה מעט לימין על מנת להבטיח שנהגת התובעת לא תיכנס למסלולו, אולם אז החליטה נהגת הנתבע להמשיך בנסיעתה ונדחפה ופגעה במשאית.

דין התביעה להתקבל.

למעשה, אין מחלוקת, כי התובעת עצרה את רכבה כאשר היתה בסמוך למרכז המשאית, ואין מחלוקת כי נהג המשאית המשיך בנסיעה תוך שהוא סוטה מעט לימין. דא עקא, שלטענת הנתבעים, רכב התובעת לאחר העצירה המשיך בנסיעה וגרם לתאונה. ברם, גרסה זו, המהווה הלכה למעשה טענת הגנה שהנטל להוכחתה מוטל על הטוען לה – אינה סבירה, ומכל מקום גרסת התובעת שלפיה לא המשיכה בנסיעתה הינה מסתברת יותר. נהג המשאית לא ראה את רכב התובעת מתקדם, אולם הוא הגיע למסקנה זו מאחר שלדבריו כאשר יצא מהמשאית כשנאמר לו שהתרחשה תאונה, ראה כי חזית רכב התובעת צמוד לחזית המשאית. ברם, אין כל ראיה שתתמוך בטענה זו (לטענת הנתבע הוא צילם תמונות, אולם אלו לא נמצאו על ידו, וזאת גם לאחר מתן הזדמנות מבית המשפט לצרף את התמונות לאחר הדיון) והיא גם בלתי סבירה על פניה, מאחר שאין כל סיבה הגיונית שרכב התובעת יעצור על מנת לאפשר למשאית לעבור, ואז יחליט להמשיך לפנים בטרם שהמשאית חלפה על פניו. הדבר אפשרי מבחינה תיאורטית, אך בלתי סביר ונוגד את השכל הישר ואת ניסיון החיים, ולא ניתן לקבל גרסה זו ללא כל ראיה תומכת. המסקנה היא אפוא, כי כטענת נהגת התובעת, לאחר העצירה, שבה הבחין גם נהג המשאית, היא נותרה במקומה, ונהג המשאית שהמשיך בנסיעה תוך סטיה קלה לימין, פגע בה. לכל זאת יש להוסיף כי מביקור שערכתי במקום (בהסכמת הצדדים) עולה כי הנתיבים אינם מתמזגים לנתיב אחד אלא נותרים שני נתיבים, גם אם במעט צרים יותר, עד הכניסה לכיכר. מכאן סביר להניח, במאזן הסתברויות, שאלמלא סטתה המשאית מעט לימין, לא היתה מתרחשת התאונה.

מכל הטעמים לעיל, נמצא כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהג הנתבעים, שסטה מעט לנתיב הימני לאחר עצירת רכב התובעת ופגע בה.

לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובעת את סכום הנזק שנשאה בו בסך 6,600 ₪, בצירוף החזר שכר העדה בסך 600 ₪, סכום האגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

יש לשלם את הסכומים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור – כחוק.