- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 32489-03-14 בלולו נ' שבו ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
32489-03-14
16.3.2015 |
|
בפני השופטת: שרון הינדה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: שולמית בלולו |
נתבעים: 1. טמיר שבו 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
| פסק דין | |
1. לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי התובעת כתוצאה מתאונה בה היו מעורבים כלי הרכב של הצדדים, ביום 21.6.13 באור יהודה .
2. הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה אלא בנוגע למספר רכיבי נזק שנתבעו על ידי התובעת.
3. בכתב התביעה פירטה התובעת את רכיבי הנזק וביניהם תבעה הפרש נזק בסך 2,209 ש"ח, ריבית עד ליום הגשת התביעה בסך 219 ש"ח, תשלום פרמיית ביטוח גבוה למשך 3 שנים בסך 6,000 ש"ח, הפסד 3 ימי עבודה בסך 900 ש"ח ועגמת נפש וטרדה בסך 1,500 ש"ח.
4. ב"כ התובעת הותיר את ההכרעה בתביעה לבית המשפט וביקש כי יילקח בחשבון הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהזמן שהתבזבז והתייצבותה לדיון.
5. ב"כ הנתבעת הודיעה כי הנתבעים מסכימים לשלם סך של 1,990 ש"ח בגין השתתפות עצמית, כינון בסך 53 ש"ח, הפרש שכר טרחת שמאי בסך 365 ש"ח, הפסד הנחת היעדר תביעות בכפוף להצגת פוליסה מתאימה בעת חידשו בשלוש השנים הקרובות ואת שכר העד, וטענה כי אין מקום לשלם בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה שלא הוכחו.
6. מטיעון ב"כ הנתבעים עולה למעשה כי הנתבעים חולקים על שני רכיבים בלבד מבין רכיבי הנזק שנתבעו, אשר לדידם לא הוכחו, והם: הפסד ימי עבודה ועגמת נפש וטרדה.
7.באשר לרכיב הפסד ימי עבודה, מקובלת עליי עמדת הנתבעים כי רכיב זה לא הוכח שכן לא צורפו לתביעה ראיות כלשהן מהן ניתן ללמוד כי התובעת אכן נדרשה להיעדר במשך 3 ימים מעבודתה, היכן היא עובדת, מהו שכרה וכד'. אי לכך אני דוחה תביעת התובעת בגין רכיב נזק זה.
8.בנוגע לרכיב עגמת הנפש וטרדה – סעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] התשכ"ח-1968 מגדיר נזק כתוצאה של העוולה הנזיקית. בתי המשפט הכירו גם בנזק לא ממוני כגון עגמת נפש כנזק בר פיצוי. אולם, כעניין של מדיניות משפטית, אינם מרבים בפסיקת פיצויים בגין נזקים נלווים כגון עגמת נפש במקרים מסוג זה, על מנת שלא לעודד הצפה של תביעות בגין נזקים "צדדיים" הנובעים מאירועים שכיחים אגב פעולה אשר הסיכון בה גבוה ונלקח מראש על ידי מי שבוחר לנהוג ברכב
9.מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת ביססה תביעתה לתשלום הרכיב שהוגדר כ"עגמת נפש וטרדה" על טענות הנוגעות להתנהלות הנתבעת 2 באי תשלום הנזקים שנגרמו לה על אף שלטענתה הנתבע 1 הודה במלוא אחריותו כלפי התובעת. אי לכך נראה כי מה שהתובעת הגדירה כ"עגמת הנפש וטרדה" אינו נזק שנגרם לה כתוצאה מהעוולה הנזיקית, אלא היא מבקשת למעשה פיצוי בגין התנהגות הנתבעת 2 כלפיה, אשר נמנעה מלשלם לה את נזקיה והטריחה אותה בהגשת תביעה לבית המשפט לצורך קבלת הפיצוי המגיע לה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
