תא"מ 32166-10-12 רוזנברג נ' וייס

לפניי תביעה בסדר דין מהיר בסך 15,000 ₪ בגין שיק שמשך הנתבע לטובת התובע, אשר חולל (להלן – שיק החוב).

תחילתה של תובענה זו בפניה ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצוע השיק. הואיל והוגשה התנגדות, והואיל וההתנגדות התקבלה, נפתח התיק שלפניי כתובענה בסדר דין מהיר. תיק זה נדחה מפעם לפעם בשל בקשות מטעם הנתבע, ובהמשך החליף מספר מותבים עד הגיעו אלי.

טענות הצדדים

התובע טוען, כי הוא מנהל גמ"ח (גמילות חסדים), ובמסגרת זו, פנה אליו הנתבע על-מנת לפרוט שיקים ולקבל הלוואות. לטענת התובע, הנתבע פרע אצלו חוב בגין פריטת שיק על-סך 24,500 ₪ (להלן – השיק הראשון) בשלושה תשלומים: שני תשלומים של 2,000 ₪ כל אחד, ותשלום בסך 6,000 דולר קנדי, שווה ערך לסך של 20,950 ₪. אשר לשיק החוב בסך 15,000 ₪, הרי ששיק זה חולל, ובעקבות כך פנה התובע לנתבע מספר פעמים להסדרת החוב, ומשלא נפרע החוב, פנה התובע ללשכת ההוצל"פ, ומכאן גם התביעה שלפניי.

הנתבע מאשר, כי פרט אצל התובע שני שיקים בסך כולל של 39,500 ₪. השיק הראשון, בסך 24,500 ₪, ושיק החוב בסך 15,000 ₪. הנתבע טוען, כי פרע את כל חובותיו לתובע בגין שני השיקים על-פי הפירוט הבא:

• ביום 31.12.2009 שילם באמצעות בנו, משה וייס, סך של 3,500 דולר, שווה ערך לסך של 13,190 ₪;

• ביום 6.1.2010 שילם לתובע עוד סך של 6,000 דולר, שווה ערך לסך של 22,320 ₪;