תא"מ 32149-03-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' חאג' יחיא ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת (מ.ר. 45-475-75) בהתנגשות בינו לבין משאית שבה נהג הנתבע 1 (מ.ר. 79-970-67), אשר הייתה מבוטחת על-ידי הנתבעת 2. התאונה התרחשה ביום 10.3.2013, בנתיב הפונה ימינה במחלף הסירה. השאלה היא – איזה מבין שני כלי הרכב סטה לעברו של האחֵר.

מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ועל כן, בהתאם להוראות הדין, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.

אפתח בשאלת האחריות. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושמעתי את עדויות הנהגים, מסקנתי היא כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג הנתבעים. לעניין זה אציין את הנקודות הבאות:

ראשית, עדותה של נהגת התובעת הותירה רושם מהימן ביותר. הנהגת העידה כי בשובהּ מן העבודה היא עמדה בנתיב הימני במטרה לפנות ימינה לכיוון כביש החוף. התנועה, לדבריה, הייתה איטית ביותר בשל עומס תנועה כבד ("אי אפשר היה לזוז", כלשונה), ולפתע היא שמעה קול מעיכה בצד השמאלי, וכשהביטה – ראתה את דופן המשאית שפגעה ברכבהּ. הנהגת הוסיפה וציינה כי היא נוסעת בכביש זה לעיתים תכופות, וכי לא אחת כלי רכב שנוסעים בנתיב השמאלי מנסים להשתלב בנתיב הפונה ימינה. "אני לא מאלה" – כך אמרה. כפי שציינתי, עדותה של נהגת התובעת הייתה מהימנה, עקבית וסדורה. העדות גם מתיישבת עם דו"ח התאונה שנמסר בסמוך לאחר האירוע.

שנית, אין מחלוקת כי במקום התאונה ישנו נתיב אחד הפונה ימינה. אין מחלוקת גם כי מימין לנתיב יש מדרכה. אף נהג המשאית אישר זאת.

שלישית, נהג המשאית אישר כי גם הוא ביקש לפנות ימינה לכיוון כביש החוף, וכי הוא פגע ברכב התובעת. כך, העד ציין כי במהלך נסיעתו הוא "פתאום שומע מכה ירדתי מהאוטו אני מרגיש שדפקתי לה את האוטו בצד ימין", והסביר כי מדובר בשטח מת בשדה הראייה שלו (עמוד 6 לפרוטוקול). נהג המשאית הוסיף וציין כי אינו יכול לומר מניין בא רכב התובעת, ואף לא שלל אפשרות שהרכב עמד (עמודים 7-6 לפרוטוקול).

רביעית, בשרטוט המופיע בטופס ההודעה של הנתבעים (סומן נ/1) מצוירת המשאית כשהיא בנתיב השני מימין, ולא בנתיב הימני ביותר.

לאור האמור, אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.

אשר לנזק: הטענה העיקרית של הנתבעים נוגעת לעובדה שרכב התובעת נבדק על-ידי השמאי שמסר חוות-דעת רק ביום 10.6.2013, קרי: שלושה חודשים לאחר מועד התאונה. לאחרונה הזדמן לי להתייחס לסוגיה זו של עיכוב בבדיקת הרכב ונפקותו לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לנזקים הנטענים – ראו תא"מ 41839-02-14 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' פוקס (30.5.2015). כפי שציינתי שם, כאשר חולף פרק-זמן ניכר בין מועד התאונה לבין מועד בדיקת השמאי את הרכב, עשוי בית המשפט לבוא לכלל מסקנה כי הקשר הסיבתי נוּתק, אולם הדבר אינו הכרחי ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.