תא"מ 32139-06-14 שוחט נ' לוי

הנתבע הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בשני נימוקים עקריים, אשר האחד הוא שסיכויי הערעור שהוא עומד להגיש טובים, והשני שהתובעת שהצהירה שמצבה הכללי קשה, ומכאן שקיים חשש שלא תוכל להחזיר את הכספים שישולמו לה אם יזכה התובע בערעורו. הנתבע ביקש לחלופין להפקיד את מלוא הסכום בקופת בית המשפט עד שתינתן החלטה בערעור שהוא, לטענתו, עומד להגיש. התובעת דחתה את טענותיו וציינה, כי לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לסטייה מהכלל לפיו אין לעכב ביצוע פסק דין לאחר מתן פסק הדין.

בעניין זה קיימת פסיקה עיקבית השוללת עיכוב ביצוע ,כפי שנקבע על ידי כב' השופט טירקל בע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, בעמ' 304-305 (מול האותיות ד'-ז') :

"הכלל הוא כי יש לבצע את פסק-הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק-הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). לעניין זה נאמר, כי:

"...צריך טעם מיוחד כדי שבית משפט לערעורים ימנע בעד מי שזכה בדין ליהנות מפרי הזכייה. לכן הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על-פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על-פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (דברי השופט זמיר בבש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו [1], בעמ' 671).

מקובל עלינו כי אין לסטות מכלל זה אלא אם מתקיימים תנאים אחדים: למבקש סיכויים טובים להצליח בערעור; יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל; ביצועו המיידי של פסק-הדין יגרום למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון (ראו החלטותיי בע"א 4234/02ב דולב חברה לבטוח בע"מ נ' נאמן [2] ובע"א 9512/02 קופ"ח כללית נ' דאנה [3] והאסמכתאות שם).

יודגש כי כאשר מדובר בחיוב כספי הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק-הדין (בש"א 5/88 גורן נ' מחסני ערובה כלליים בע"מ [4]; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [5], בעמ' 174; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה [6], בעמ' 406-405; ע"א 6197/00ב פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי בנצרת אהרון אמינוף [7]; ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור [8]), ועל אחת כמה וכמה כאשר החיוב הפסוק הוא בגין הוצאות משפט (עע"מ 790/02 קריספיל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת [9]; ע"א 9304/02Jet Aviation Components & Aircraft International, Inc. נ' Offshore Aviation Holdings, Ltd. [10]; ע"א 955/03 ארביב נ' שאולי [11]). "

לא מצאתי, כי במקרה הנדון יש לסטות מהכלל המנחה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הנתבע ישלם לתובעת את הסכום שנקבע בפסק הדין תוך 30 יום מהיום, כשהפגרה במניין הימים .

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום ובפקס.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ז, 01 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.