תא"מ 3211-04-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בליטי ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 11.8.2015 ברח' פת בירושלים. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 4,794 ₪, בגין עלות תיקונים ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהגת התובעת טוענת, כי נסעה בנתיב הימני מתוך שני נתיבים הפנויים לנסיעה (כשלימין נתיב זה נמצא נתיב נוסף, המשמש בפועל לחניה), כשלפתע יצא רכב הנתבעים ממקום חניה בימין הדרך, ופגע ברכבה. לדבריה, סיפר הנתבע 1 כי הוא יצא זה עתה מטיפול שיניים. מאידך אישרה, כי לא ראתה את רכב הנתבעים סוטה לעברה.

4. הנתבע 1 טוען כי התאונה ארעה בשל סטיה של רכב התובעת ימינה, שכן הוא זה שנסע בנתיב הימני מתוך השנים, והיא היתה בשמאלי. לדבריו, לא עצר באותו רכב כלל, ומרפאת השיניים שלו נמצאת בצידה האחר של העיר. גם הוא אישר, כי לא ראה את רכב התובעת סוטה לעברו.

5.הוצגו תמונות הנזק, בהן נראים סימני שפשוף לאורך שני כלי הרכב.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, וראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, אינני יכול להעדיף את גרסת נהגת התובעת, באשר זו מתיישבת פחות עם סימני הנזק, שכן היה מצופה, לפי תיאורה, כי דווקא הפינה הקדמית-ימנית של רכב הנתבעים יינזק, ולא כי יימצאו סימני שפשוף ברורים לאורך רכבם, סימנים המצביעים על כך ששני כלי הרכב היו מקבילים כמעט לגמרי בעת המגע ביניהם. אמנם, לא ניתן לדעת מי משני כלי הרכב סטה לעבר נתיבו של השני, אולם יש להניח כי תנועתם היתה כגרסת הנתבע 1, דהיינו: הוא על הנתיב הימני והיא על הנתיב השמאלי. מהעובדה ששניהם התכוונו לפנות ימינה בהמשך הדרך (אם כי לאחר עוד צומת מרומזר אחד לפחות), ניתן אולי להסיק כי סביר יותר שרכב התובעת הוא שסטה, אולם אין כל הכרח בכך.

7.מכל מקום, לבטח יש לקבוע כי התביעה לא הוכחה. לפיכך, דינה להידחות.

8.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים את שכר העד בסך 700 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ז, 11 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.