תא"מ 32106-08-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' תורג'מן ואח'

 1.לפניי תביעה כספית ע"ס 18,225 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, בתאונת דרכים נטענת שאירעה ביום 06.08.2013, בין כלי רכב מ"ר 84-176-79 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 90-178-63 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים לא שמר מרכב התובעת שנסע לפניו ופגע בו מאחור. מיד לאחר התאונה ברח נהג רכב הנתבעים מזירת התאונה מבלי להותיר פרטים מזהים.

מנגד, טוענים הנתבעים 1 ו-2 כי הם לא נהגו ברכבם במועד קרות התאונה הנטענת. עוד טוענים הנתבעים 1 ו-2 כי במועד קרות התאונה נהג עובד תאילנדי אשר הועסק על ידם, אולם הם לא קיבלו דיווח כלשהו ממנו אודות התרחשות התאונה. כמו כן, טוענים הנתבעים 1 ו-2 כי לא הוכח כי הנזקים שנמצאו ברכב התובעת נגרמו כתוצאה מהתאונה.

יש לציין כי הנתבעת 3, מבטחת רכב הנתבעים 1 ו-2 לא הגישה כתב הגנה מטעמה ולא לקחה חלק בהליכי התביעה.

3.לפיכך, המחלוקת היא בעניין מעורבותו של רכב הנתבעים 1 ו-2 בתאונה, בשאלת עצם קרות התאונה ובשאלת היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגת רכב התובעת ובעלי רכב הנתבעים 1 ו-2, הם הנתבעים 1 ו-2.

5.לאחר שמיעת עדי הצדדים, ביקשו הצדדים מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.