תא"מ 32020-12-13 אופרייט ליס בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 1,612 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק והוצאות שנגרמו לה לטענתה עקב תאונת דרכים מיום 21.12.12 בה היה מעורב רכבה.

לגרסת מר יעקב שרוני, הנהג ברכב התובעת, הוא עצר ועמד עם רכבו לפני רמזור אדום ואז הגיע רכב הנתבעת מאחור ופגע בו קלות. מר שרוני ציין בעדותו כי הייתה שקיעה קלה מאד בפגוש וכי מחזירי אור הנמצאים החלק התחתון של הפגוש נפגעו. מר שרון אישר כי אם היה מדובר ברכב פרטי שלו, לא היה תובע ולא היה מחליף כלל פרטים נוכח הפגיעה הקלה.

מר שרוני שלל אפשרות לפיה הרכב נפגע מאחור בפרק הזמן שחלף בין התאונה ולבין המועד בו נבדק ע"י השמאי.

לגרסת הנתבעת מפי הנהג ברכבה מר אליהו לעמס, הוא אכן נסע אחרי רכב התובעת בתנאי גשם ובנסיעה איטית ביותר, הוא נגע עם רכבו ברכב התובעת באופן קל מאד, שום נזק לא נגרם והפרטים הוחלפו רק משום שמר שרוני ציין שהרכב איננו שלו והוא מחויב להחליפם.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם לרוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

אין חולק כי התאונה ארעה, אין חולק כי הפגיעה הייתה קלה והשאלה במחלוקת היא האם הנזק המופיע בדו"ח השמאי אכן נגרם כתוצאה ממנה (השמאי לא נחקר).

תחילה יש להבהיר, השמאי יכול להעיד על קיומו של נזק ועל עלות תיקונו ברם ברובם של המקרים הוא איננו יכול להצביע על מקור הנזק שכן הוא איננו עד לתאונה .

עדותו של מר שרוני עשתה רושם מהימן, הוא לא היסס לומר שמדובר היה בתאונה קלה שהוא עצמו לא היה תובע בגינה והדגיש כי הנזק שראה היה קל גם הוא וכלל בין היתר את אותם שני מחזירי אור הנמצאים בתחתית הפגוש.

בתמונות שצילם השמאי ניתן לראות שברים באותם מחזירי אור אך קשה לראות נזק כזה שהצדיק את צביעת הפגוש ברם כאמור השמאי לא הוזמן לעדות (וטוב שכך שכן ממילא הוצאות המשפט עולות על סכום התיק) והתמונות שצילם אינן מאד ברורות ומפורטות.

התמונה שצילם מר לעמס ברורה עוד פחות ואיננה שופכת אור על מה נפגע או לא נפגע בתאונה.