תא"מ 31994-09-15 אופרייט ליס בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

הצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה על פי שיקול דעתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה או לדחות את כל התביעה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וסיכויי הערעור קלושים.

הצדדים ביקשו נימוקים קצרים לפסק הדין.

עיינתי בכתבי הטענות, בראיות הצדדים, במסמכים שהוגשו לתיק בית-המשפט ובסיכומיהם.

בהכרעתי, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן ההסכמה לפסיקה בפשרה.

לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי את הדברים אלו מול אלו - אני פוסקת בזה כי הנתבעת תשלם לתובעת, לסילוק סופי ומלא של כל תביעותיה נגדה כמפורט בתובענה, סכום של 2,294 ₪. לסכום זה יתווספו הוצאות בסך 628 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. בסה"כ 4,422 ₪.

להלן הנימוקים:

התובעת טוענת כי רכב הנתבע עמד במקביל לנהג התובעת, וככל הנראה ביקש להיכנס לחניה. נהג התובעת עבר בין רכב הנתבעת לבין המכוניות החונות מימינו ואילו רכב הנתבעת התחיל לבצע חניה ברוורס, לא ראה את נהג התובעת ופגע בו. רכב התובעת נפגע בדלת הקדמית בצד הנהג ואילו נהג הנתבעת טוען כי לרכבו לא נגרם כל נזק למעט שריטה קטנה.

הצדדים נסעו באותה העת באיטיות רבה של 3 קמ"ש.

מהעדויות עולה, כי נהג הנתבעת רק החל בנסיעתו ברוורס ולא היה בין שתי מכוניות חונות לקראת סיום החניה. הדבר עולה בבירור מעדותו (עמ' 6 שורות 26-28) ומהשרטוט אותו הכין נהג הנתבעת (נ/2), ראיות אלו אינן תואמות את האמור בסעיף 5 לכתב ההגנה.

נהג הנתבעת מודה, כי לא ראה את נהג התובעת (עמ' 6 שורות 22-23). כמו כן טען נהג הנתבעת כי נהג התובע היה צריך לשמור על מרחק, כאשר הוא רואה אותו נוסע ברוורס (עמ' 7 שורה 4).