תא"מ 31909-05-14 דקל א.ח.ר. בינוי והשקעות בע"מ נ' שני ואח'

1.זו תביעה של חברה קבלנית נגד זוג שרכש ממנה בית מגורים, בטענה שלנתבעים יתרת חוב כלפי החברה התובעת במסגרת חוזה הרכישה בסך 54,333 ₪.

2.הנתבעים טוענים כי חישובי התובעת אינם נכונים. הם טוענים כי הם העמידו את החברה התובעת על הטעויות בחישוביה לפני הגשת התביעה והחל משלב ביצוע החוזה, וכי נוכח טענותיהם אלה, הוסכם בינם לבין החברה, בפגישת הנתבעים עם בעל המניות בחברה ומנהלה מר חיים אוחיון, כי תשלום בסך 16,000 ₪ יהווה סילוק מלא של התחייבויותיהם כלפי התובעת. לטענת הנתבעים, משהם שילמו לחברה התובעת במעמד אותה פגישה את הסך הנזכר, אין להם חוב כלפי החברה התובעת.

3.הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. שכן, גם אם אניח כי חישוביה של החברה התובעת נכונים וכי השוואת חוזה הרכישה (לרבות התוספת שלו) והתשלומים שביצעו הנתבעים מראה, לכאורה, יתרת חוב של הנתבעים כלפי החברה התובעת, הרי הנתבעים הצליחו להטות את מאזן ההסתברות בניסיונם להוכיח את טענת הגנתם בענין הסכם בעל פה לתשלום 16,000 ₪ לסילוק הסופי של התחייבויותיהם על-פי חוזה הרכישה.

יתרת חוב בגין התמורה המוסכמת בחוזה לרכישת בית המגורים

שינוי הגרסה העובדתית של התובעת

4.בכתב התביעה, טענה החברה התובעת כי זמן קצר לאחר מסירת בית המגורים לידי הנתבעים, עת נערכה בדיקת החשבונות, התברר כי עקב תקלה משרדית לא חויבו הנתבעים במלוא הפרשי ההצמדה למדד תשומות הבניה ו/או הפרשי ריבית פיגורים כמתחייב מהוראות ההסכם. נטען כי נציגת מחלקת הדיירים פנתה אל הנתבעים, ולאחר שאלה הבינו כי מדובר בחיוב בהתאם להוראות ההסכם וכי נפלה כטענת החברה התובעת תקלה גרידא, הם ביקשו להיפגש עם מר ברק אוחיון, סמנכ"ל החברה התובעת (להלן: הסמנכ"ל ברק). נטען כי באותה פגישה הבהיר הסמנכ"ל ברק לנתבעים כי עליהם לשלם את מלוא התשלום הנדרש, אולם סוכם כי החברה התובעת תשלח להם דרישת תשלום מפורטת. הוצהר כי ביום 17.5.2009 נשלחה אל הנתבעים דרישת תשלום מפורטת, לפיה יתרת החובה שלהם, נכון לאותו מועד, עמדה על סך 23,850 ₪. הסמנכ"ל ברק הצהיר כי הנתבעים סירבו לשלם את מלוא התשלום הנדרש, וביום 7.6.2009 עשו דין לעצמם ושילמו את הסך של 16,000 ₪ בלבד (סעיפים 1 עד 7 בפרק ה' לכתב התביעה).

5.גרסתם של הנתבעים בכתב ההגנה – היתה שונה מזו של החברה התובעת. בתצהיר התמיכה לבקשת הרשות להתגונן, הצהיר הנתבע 1 (להלן: הנתבע), כי במהלך ההתקשרות שלחה החברה התובעת דרישות תשלום מוטעות לידי הנתבעים; בכל פעם שהנתבעים עמדו על תיקון דרישת תשלום הם קיבלו מהנתבעת דרישה "מתוקנת" בסכום דווקא גבוה יותר. כך גם היה לטענתם, בענין דרישת תשלום על סך 16,838 אשר שלחה החברה התובעת לנתבעים ביום 30.4.2009. הנתבע הצהיר כי שוחח עם נציגי החברה והבהיר טעויות בחשבון, והחשבון על סך 23,850 ₪ אשר נזכר לעיל, נשלח בעקבות זאת (מדובר לטענת הנתבעים, בדוגמה נוספת של חשבון "מתוקן" בסך גבוה יותר מהחשבון המקורי). הנתבע הצהיר כי לאחר קבלת החשבון על סך 23,850 ₪ הוא דרש להיפגש עם הבעלים והמנהל של החברה, מר חיים אוחיון. הנתבע הצהיר כי הפגישה התקיימה ביום 7.6.2009. לטענת הנתבע, לאחר שהסביר למר חיים אוחיון את טענותיו בקשר לחישוב החשבון, חיים אוחיון הורה לנתבעים לשלם סך של 16,000 ₪ וכך לסלק את יתרת החוב. הנתבע הצהיר כי "לחצנו ידיים ובמקום משכנו שיק על הסכום הנ"ל" (פס' 23 לתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן).