תא"מ 31857-03-14 יאסין ואח' נ' משטרת ישראל - תחנת משגב

לפניי בקשת הנתבעת ליתן צו המחייב את התובע להעביר לעיונה את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה המצויים ברשותו, כולל קלטת ובה הקלטת שיחה, שנזכרה בגילוי המסמכים מטעמו. כן מבקשת הנתבעת לחייב את התובע להשיב בתצהיר מה היה מקום מגוריו המדויק בתחומי היישוב עראבה, במועד הרלוונטי לכתב התביעה.

המשיב מתנגד לבקשה. ביחס לכתובתו המדויקת, טוען המבקש, כי הדבר אינו רלוונטי למחלוקת נשוא התביעה, וכי ממילא אין כתובת מדויקת בישוב עראבה.

המשיב מתנגד להמצאת הקלטת לעיונה של המבקשת בשלב זה, ומבקש להורות על דחיית מועד גילויה למבקשת עד לאחר שיוגשו התצהירים מטעמה, זאת על מנת למנוע מהמבקשת שיבוש ותאום עדויות, לטענתו. לטענת המשיב, בקלטת הקלטה של שיחה בין השוטרים שביצעו את המעצר לבין הנתבע 2, שהתביעה נגדו נמחקה מחמת חסינות, עו"ד יעקב לוי, בה נשמעים השוטרים אומרים דברים קשים בדבר הצורך במעצר ובאיזו עילה לבצע את המעצר.

לטענת המשיב, קיים חשש כבד כי חשיפת הקלטת בשלב זה תביא לתאום עדויות בין השוטרים לבין עו"ד יעקב לוי, כדי ליתן פרשנות אחרת ביחס לתהיות השוטרים באשר לעילת המעצר והצורך בו בכלל.

המשיב מפנה להלכת סויסה, ומציין כי אף שבפסק הדין בעניין סויסה נעשתה אבחנה בין דחיית גילוי ראיה מטעמו של נתבע לבין דחיית גילוי ראיה מטעם התובע, המתחיל בהבאת הראיות, יש להורות גם במקרה זה על דחיית חשיפת הראיה.

אין לקבל את טענת המשיב המהווה, למעשה, בקשה לדחיית מועד חשיפת הראיה מטעמו, עד לאחר שיוגשו תצהירי המבקשת. כתובע, על המשיב להתחיל בהבאת הראיות מטעמו, ולהגיש כל ראיה שברצונו להסתמך עליה, עוד טרם הגשת התצהירים מטעם הנתבעת.

הפסיקה מבחינה באופן ברור בין דחיית גילוי ראיה מטעם הנתבע, שאין בה להפוך את סדר הבאת הראיות, לבין בקשה כזו המוגשת מטעם התובע, שמשמעה למעשה, היפוך סדר הבאת הראיות. לאחרונה הובהרה שוב ההלכה בנושא, בהחלטתו של כב' השופט סולברג ברע"א 6155/14 רשות שדות התעופה בישראל נ' דק אירפורט יזמות בע"מ (22.10.14), בה נזכרת גם הלכת פלוני הקודמת לה:

"החלטת בית המשפט המחוזי מביאה בפועל לכך שיהא על המבקשת, הנתבעת בהליך העיקרי, להגיש את תצהיריה בטרם תעיין בראיות המשיבה במלואן. בכך יש סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל, לפי הקבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהנתבע מגיש את ראיותיו רק לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו-שלו. בהתאם, הכלל הוא כי על המשיבה-התובעת להגיש את תמלילי השיחות ביחד עם ראיותיה, אף אם אין הדבר נוח לה מבחינה טקטית (עניין פלוני, בפסקה 5; רע"א 5524/09 הרשות הפלסטינית נ' גאון, [פורסם בנבו] פסקה 3 (5.11.2009) (להלן: עניין הרשות הפלסטינית)). יושם לב לכך שהמצב בענייננו, הנוגע הלכה למעשה לדחיית העיון בתמלילי השיחות שבידי התובעת עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת, שונה מזה שנדון בעניין סוויסה, שנגע לדחיית העיון המוקדם במסמכי הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, מצב בו נשמר סדר הבאת הראיות הרגיל (על הבחנה זו והשלכותיה לעניין שיקול הדעת שבית המשפט יפעיל בבחינת בקשה לדחיית מועד העיון בראיות, ראו למשל עניין פלוני, בפסקאות 5-6; רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 6-8 (12.8.2012)). הבאת ראיות בדרך של תצהירים, כבענייננו, אינה משנה את סדר הבאת הראיות הרגיל (רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639 (1994)). אמנם יתכנו מצבים שבהם יתיר בית המשפט סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל, ואולם מדובר במצבים חריגים בהם קיימת הצדקה מיוחדת לכך, לאור חשיבות הכלל ובשל הפוטנציאל לפגיעה מהותית, ולעיתים בלתי הפיכה, בזכויות הדיוניות של נתבעים (עניין פלוני, בפסקה 5. כך למשל אין די בסיכון הכללי שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים כדי לשמש לבדו הצדקה להפעלת החריג: רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אשר אברג'ל, [פורסם בנבו] פסקה יג (10.8.2011) (להלן: עניין בר עידן); רע"א 1379/14 רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני), [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.8.2014) (להלן: עניין רוטר); עניין הרשות הפלסטינית, בפסקה 3; רע"א 7447/13 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' היאם, [פורסם בנבו] פסקה יז (10.11.2013) (להלן: עניין קרנית))."

(ההדגשה אינה במקור – ע.ו.)

אף אם הייתי מקבלת את טענת התובע לפיה קיים חשש כבד כי עו"ד לוי יתאם גרסאות עם השוטר או החוקר המעורבים, לא היה בכך להוות טעם לקבלת הבקשה שכן, כאמור, אין די בסיכון שחשיפת הראיות תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים, על מנת להצדיק הפעלת החריג.