תא"מ 31825-06-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ ואח', תא"מ 39198-06-14 מדינת ישראל נ' זוהר ואח'

1.לפניי שתי תביעות בסדר דין מהיר: הראשונה, תא"מ 31825-06-14, תביעה כספית ע"ס 12,540 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 39198-06-14, תביעה כספית ע"ס 25,206 ₪ (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 25.08.2013 בין כלי רכב, מ"ר 90-289-12 שהיה הרכב הראשון מבין ארבעה כלי רכב מעורבים (להלן: "הרכב הראשון") שהינו רכב התובעת בתביעה הראשונה, לבין כלי רכב, מ"ר 45-349-75 שהיה הרכב השני מבין ארבעת הרכבים המעורבים (להלן: "הרכב השני") שהינו רכב הנתבעת 2 בתביעה הראשונה ורכב התובעת בתביעה השנייה, לבין כלי רכב, מ"ר 44-197-52 שהיה הרכב השלישי מבין ארבעת הרכבים המעורבים (להלן: "הרכב השלישי") שהינו רכב הנתבעת 1 בתביעה הראשונה ורכב הנתבעים 3-1 בתביעה השנייה, ולבין כלי רכב, מ"ר 18-634-71 שהיה הרכב הרביעי והאחרון מבין ארבעת הרכבים המעורבים בתאונה (להלן: "הרכב הרביעי") שהינו רכב הנתבעים 4 ו-5 בתביעה השנייה (להלן: "התאונה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שמעורבים בה ארבעת כלי רכב המנויים לעיל.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

התובעת בתביעה הראשונה טוענת כי האחראיות לנזקי רכבה חלה על נהגי הרכבים השני והשלישי שלא שמרו מרחק מהרכב שלפניהם ובעקבות בלימת הרכב הראשון הביאו לפגיעה בו.

התובעת בתביעה השנייה, שרכבה הוא הרכב השני, טוענת כי נהג רכבה בלם את הרכב השני בעקבות בלימת פתע של הרכב הראשון ועצר את רכבו מבלי לפגוע ברכב הראשון, אלא שאז הגיח רכב השלישי ופגע בו מאחור והדפו לעבר הרכב הראשון.

הנתבעים 3-1 בתביעה השנייה, שרכבם הוא הרכב השלישי, טוענים כי נהג רכבם בלם את הרכב השלישי בעקבות בלימת הרכב השני ועצר את רכבו מבלי לפגוע ברכב השני, אלא שאז הגיח הרכב הרביעי ופגע בו מאור והדפו לעבר הרכב השני.

יש לציין כי הנתבעת 1 בתביעה הראשונה היא בעלת הרכב השלישי ולא הגישה כתב הגנה בתביעה הראשונה.

הנתבעים 4 ו-5 בתביעה השנייה, שרכבם הוא הרכב הרביעי, טוענים כי רכבם נכנס לתאונה קיימת, קרי שרכבם פגע ברכב השלישי לאחר שזה כבר פגע ברכב השני.