תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
31649-01-13
10/11/2014
|
בפני הרשם:
ניר נחשון
|
- נגד - |
התובעת:
איילון חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבעים:
1. פואד פאחורי 2. סמי פאחורי
|
פסק-דין |
1.לפניי תביעת שיבוב שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח בתאונת דרכים שאירעה ביום 2.7.12. הצדדים נחלקו ביניהם הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח.
2.התובעת, חברת ביטוח הפועלת על פי דין בישראל, ניפקה פוליסת ביטוח מקיף לרכב מסוג פיג'ו מ.ר 18-385-74 (להלן: "הרכב המבוטח"). הנתבע 1 היה בזמנים הרלבנטיים הבעלים של אופנוע מ.ר 19-157-60 ( להלן: "רכב הנתבעים") עליו רכב הנתבע 2 בעת קרות התאונה.
3.הצדדים הסמיכוני לפסוק בתובענה זו בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, עם הנמקה קצרה.
4.ביום 2.7.2012 בשעה 17:00 או בסמוך לכך, נהג מר משה אלבלדס ברכב המבוטח במושב אורה בירושלים, ולאחר שפנה ימינה בנתיב נסיעתו בדרך המתעקלת לימין, רכב הנתבעים שנסע בנתיב הנגדי סטה מנתיבו לנתיב נסיעת רכב המבוטח ופגע בו (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים שהוערכו בחוות דעת שמאי מטעם התובעת בסך 9,273 ₪. יצויין, כי הסכום הנטען בכתב התביעה משקף את הסכום ששילמה התובעת למבוטחה בהתאם לפוליסת הביטוח, לאחר שניכתה סכומים בהתאם לתנאי הפוליסה.
5.אליבא דנתבעים, כעולה מכתב ההגנה המתוקן שהוגש לתיק, דין התביעה כנגד הנתבע 1 להידחות על הסף זאת נוכח היותו בעלי הרכב בלבד וכי נהג רכב הנתבעים היה נתבע מס' 2. בנוסף, הנתבעים מכחישים טענת התובעת הן בעניין האחריות לקרות התאונה והן באשר לשאלת הנזק.
6.בדיון שהתקיים בפניי ביום 9.11.2014 בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, העידו הצדדים אודות נסיבות קרות התאונה. מטעם התובעת העידו מר משה אלבלדס נהג הרכב המבוטח וכן, העידה גב' אורנה אלבלדס. כן העיד מר שלום וקנין, שמאי רכב. מטעם פרשת ההגנה העידו שני הנתבעים.
7.לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם במהלך הדיון אשר התקיים בפניי, הריני לקבוע כי דין התביעה להתקבל. להלן נימוקיי:
ראשית ועיקר, נותן אני אמון מלא בעדות עדי התובעת אשר העידו בפניי אודות נסיבות קרות התאונה. עדויותיהם נמצאו קוהרנטיות ולא נסתרו ונתמכו האחת ברעותה. כמו כן, הן נתמכו בהודעה על קרות התאונה (ת/1). אשר לשאלת שיעור הנזקים סבורני, כי לא עלה בידי ב"כ הנתבעים לקעקע חוות דעתו של השמאי וקנין שלום מטעם התובעת. בהקשר זה יוער, כי לא די בהעלאת חשדות וספקות במהימנותו של עד על מנת לסתור עדותו. לעומת זאת, עדות הנתבע 2 באשר לנסיבות קרות התאונה נמצאה עדות יחידה של בעל דין המעוניין בדבר. כמו כן, עדותו באשר לנסיבות קרות התאונה אינה מתיישבת עם הצעתו לתיקון הנזקים ברכב המבוטח על חשבונו. עדותו של הנתבע 2 בחקירה החוזרת, לפיה, הציע כי כל אחד ישא בעלות התיקון של הצד השני נסתרה מעדות הנתבע 1 כי לרכב הנתבעים לא נגרם נזק והוא לא נדרש לתיקון.
8.נוכח האמור, סבורני, כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה גרסתה לפיה, רכב הנתבעים הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו כתוצאה מהיעדר זהירות מספקת פגע ברכב המבוטח והסב לו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעמה.