תא"מ 31560-08-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' טארק ואח'

1.עסקינן בתביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי הרכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: "כלי הרכב") במהלך החלפת גלגל בצמיגייה (פנצ'רייה) ביום 23.7.14 (להלן: "התאונה").

2.התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ועל כן, כמצוות תקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") - פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

יריבות

3.בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים באופן כללי את טענות התובעת. אמנם ביחס לנתבעת מס' 1 צוין כי י אין גוף משפטי ששמו כשם הנתבעת מספר 1, אך ביחס לנתבע מספר 2, נטען רק כי "תפקידו – אינו כנטען בכתב התביעה". סתמו ולא פרשו.

לכתב ההגנה צורף תצהיר של הנתבע מספר 2 (אשר אומת רק במהלך הישיבה לפניי) בו מצוין, אמנם, כי כל העובדות המצוינות בכתב ההגנה ידועות ונכונות. ברם, לא פורט גם בתצהיר זה תפקידו של הנתבע במוסך בו התרחשה התאונה, ואף לא השם הנכון של הצמיגייה.

לכתב ההגנה אף לא צורף כל מסמך שהוא. מעבר לכך, הנתבעים בחרו שלא להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם בניגוד להחלטות שניתנו בתיק זה. על כן, הדברים נותרו עלומים (ראו למשל: החלטות מאריכים 15.12.15, 8.3.16, 4.4.16).

4.במהלך ישיבת ההוכחות, העיד הנתבע מספר 2 (להלן: "הנתבע") כי אביו, מר סולימאן טאהא, הוא הבעלים של "פנצ'ריית אפיקים סלימאן" בה התרחשה התאונה (לעיל ולהלן: "הצמיגייה") ואילו הוא רק עובד שכיר בה. עוד העיד הנתבע, כי עובד אחר, קרוב משפחתו, מר אחמד עבד טאהא, טיפל בכלי הרכב בעת התאונה (ראו: עמוד 8 לפרוטוקול שורות 27-30 ועמוד 11 לפרוטוקול שורות 1-2).

5.שומה היה על הנתבעים לפרט את מלוא טענותיהם כדבעי בכתב ההגנה ובכלל זה להצביע באופן מפורש על תפקידם בצמיגייה ובפרט בשים לב לקרבה המשפחתית, להבהיר את הדברים.

6.יש לזכור כי בכתב הגנה "אין די בהכחשה כללית, אלא חייב בעל דין לדון במפורש בכל טענה שבעובדה שאין הוא מודה באמיתותה, חוץ מטענה לעניין הנזק"; המכחיש "לא יעשה זאת על דרך ההתחמקות, אלא ישיב לגופו של ענין" (ראו: תקנות 85 ו-86 לתקנות). הפרת הוראות אלה עשויה לגרור מחיקת כתב ההגנה, כולו או חלקו, או אף חיוב בעל הדין מחמת מצגו (ראו למשל: ע"א 283/88, המזרח שירות לביטוח בע"מ נ' מומן, פ"ד מה(2) 777; ת.א. (מחוזי חיפה) 50767-07-10, מל"ל נ' חברת אשל הירדן בע"מ (2012), על האסמכתאות הנזכרות בו); ע"א (מחוזי ת"א) 3520-07 סיארה נ' דן רוט את קאר בע"מ (2010); ע"א 1540/97 הועדה המקומית לתכנון ובניה חולון נ' אברהם רובנשטיין ושות' חברה קבלנית (2003)).

הדברים אמורים במשנה תוקף מקום בו עסקינן בהליך בסדר דין מהיר. פרק ט"ז1 לתקנות הינו הסדר ייחודי שמטרתו, כמובהר בדברי ההסבר: "התאמת מסלול דיוני פשוט ומהיר לתובענות בסכומים נמוכים המהווה, כשלעצמה, יישום של עקרונות הניהול השיפוטי". על כן, קבע מתקין התקנות כללים נוקשים וקבועים שמטרתם להבטיח פישוט ההליך ודיון בו ביעילות ובמהירות. מטעם זה נקבע כי על בעל דין לצרף תצהיר מטעמו לאימות העובדות בכתב הטענות תוך צירוף כל המסמכים הנדרשים להוכחת עמדתו על מנת שבית המשפט יוכל לקיים דיון יעיל ולסיימו במהירות האפשרית (ראו למשל: בר"ע 1577/02, מודיעין אזרחי בע"מ נ' בעדש (2003); ת.א. (ירושלים) 16682/01, צדוק נריה-השכרת רכב נ' דנה (2002); ת.א. (ירושלים) 6992/03, הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית ירושלים (2004); א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, התשס"ט-2009, עמוד 426 ואילך).

7.זאת אף זאת לא עשו הנתבעים. ודוק: אין המדובר בהעברת נטל ההוכחה אל כתפי הנתבעים, אלא בחובתם למלא אחר התקנות.