תא"מ 3156-10-13 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' משאבות בטון בע"מ ואח'

בהחלטה זו אתן הוראות דיוניות מתאימות, אך תחילה ייסקרו ההליכים.

סקירת הליכים רלוונטיים עיקריים

• ביום 6.9.14 נתתי החלטה שסיכמה את מצב הדברים הדיוני לעת ההחלטה. יוזכר בתמצית, כי באותה החלטה יצאו מתמונת התיק בעלי דין קודמים, ונכנסה ונשארה בתמונה נתבעת אחת ויחידה (שהייתה בעבר במעמד של צד שלישי), אל מול התובעים.

• ביום 21.9.14 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן. מדובר בתביעה כספית מעורבת ע"ס 19,676 ₪ של שיבוב והפסדים בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים מיום 17.5.12 שבה מעורבים שני רכבים: רכב התובעים ורכב הנתבעת, כאשר הנתבעת נתבעת בכתב התביעה המתוקן כנהג ו/או כמחזיק רכב הנתבעת.

• ביום 14.11.14 הגישה הנתבעת כתב הגנה (את הנתבעת מבטחת הראל חברה לביטוח בע"מ ובכתב ההגנה מובעת הסכמה לצירוף המבטחת כנתבעת נוספת). בכתב ההגנה מוכחשת מעורבות רכב הנתבעת (משאית) בתאונה מושא התביעה.

• ביום 31.12.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה עד כה). בדיון זה לא נשמעו ראיות, מאחר שעד ההגנה היחיד שזומן, לא התייצב למתן עדות. בנסיבות אלו ביקשה ב"כ הנתבעת להוציא נגדו צו הבאה, ובהחלטתי בתום הדיון הוריתי על העברת הדברים לתגובת עד ההגנה, ואף המלצתי לו לקבל ייעוץ משפטי פרטי מיוחד בנסיבות.

• ביום 20.2.15 נתתי פס"ד המוחק התביעה מחוסר מעש, נוכח העובדה שהחלטות ביהמ"ש (לרבות החלטת יום 2.2.15) אינן מקוימות.

• ביום 8.3.15 בוטל פסה"ד הנ"ל, כבקשת התובעים ועפ"י הסכמת הנתבעת. יצוין כי בתגובת הנתבעת מיום 8.3.15 (שבה הובעה הסכמתה לביטול פסה"ד) נרשם כי טרם עלה בידי ב"כ הנתבעת למסור הדרוש לנתבעת (!).

• ביום 13.4.15 הודיעה הנתבעת על כך שביום 9.3.15 נמסר הדרוש לעד ההגנה, וצורפו מסמכי מסירה אישית ע"י שליח פרטי מטעם ב"כ הנתבעת.