תא"מ 31423-02-13 עירית רעננה ואח' נ' קולמן

בתי המשפט נוטים להימנע ממחיקת כתבי טענות, כפי שכתבתי בהחלטתי מיום 6.5.2014. ואף על פי כן, הגעתי למסקנה שיש מקום להיעתר לבקשה ולמחוק את התביעה.

ראשיתה של תביעה בכתב תביעה לקוי מיסודו, שהוגש תוך שימוש בהליך שפגיעתו רעה (גם אם נחוצה לעתים), על דרך פתיחת תיק הוצאה לפועל. בדיון שהתקיים ביום 28.1.2014 הוסכם על העברת הדיון לסדר דין מהיר. המשיבה 1 הגישה תצהיר תמיכה בעובדות כתב התביעה הלקוי, כפי שהיה. באותה החלטה מיום 6.5.2014 נמנעתי ממחיקת כתב התביעה מטעמים שפורטו שם, על מנת לאפשר למשיבה 1 לתקן את כתב התביעה ולהתאימו להוראות התקנות – אולם הרחבתי באשר לליקויים שבכתב התביעה, להיותו ערוך שלא על פי הוראות התקנות, ולהיותו בלתי מספק להקמת עילת תביעה.

המשיבה 1 אכן תיקנה את כתב התביעה, ברם גם כתב התביעה המתוקן לקוי, ובשני אלה: ראשית, באופן שלא הוברר, צצה לה תובעת נוספת, היא המשיבה 2. הצורך בה אמנם הוסבר, כבדרך אגב, בגוף כתב התביעה המתוקן, אולם מעולם לא נתבקשה רשות לצרפה, בניגוד להוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (לעיל ולהלן – "התקנות"). שנית, וחרף היות כתב התביעה המתוקן עשיר מאד בעובדות, תאריכים, סכומים וארועים, שלא בא זכרם בכתב התביעה המקורי – ושעל כן לא יכולים היו להיחשב כאילו אומתו בתצהיר התמיכה שצורף בהמשך להחלטה מיום 28.1.2014 – לא מצאה המשיבה (או המשיבות) לנכון לצרף לו תצהיר תמיכה, כנדרש בתקנה 214ג לתקנות.

כשהובאו מחדלים אלה לתשומת לב המשיבה (או המשיבות) בבקשה שבפני, לסילוק התביעה על הסף, לא זכה המחדל הראשון להתייחסות כלשהי, ואילו המחדל השני זכה להתייחסות שאינה מספקת.

עמדת המשיבות, כך מתברר, היא שאין צורך בתצהיר כזה, חרף לשון תקנה 214ג האמורה, וחרף היות תצהיר התמיכה הראשון בלתי מספק בעליל ובמובהק (וכפי שאף נטען מפורשות בבקשה לסילוק על הסף); לא הובא אף הסבר של ממש כיצד יכול אותו תצהיר, שבא בתמיכה בכתב תביעה לאקוני וחסר, לשמש תצהיר תמיכה בכתב תביעה עשיר ומפורט כזה המתוקן. בשולי הדברים, כבדרך אגב ובלא הנמקה, נתבקשה רשות לצרף תצהיר כזה עתה, "ככל שבית המשפט הנכבד סבור כי כתב התביעה המתוקן דורש תמיכה בתצהיר". ניתן היה לצפות, לכל הפחות, שלבקשת רשות כזו יתלווה התצהיר שצירופו מבוקש.

על כל אלה יש להוסיף את העובדה שתגובת המשיבות הוגשה באיחור משמעותי (התקנות קובעות 7 ימים לתגובה על בקשה בכתב בסדר דין מהיר; בהחלטתי מיום 1.10.2014 קצבתי 14 יום, מפאת מורכבותה היחסית של הבקשה, שכללה עילות נוספות לסילוק על הסף; התגובה עצמה הוגשה רק בחלוף 34 ימים (!)), בלא לבקש הארכת מועד, בלא הסבר, ורק לאחר שהמבקש כבר עתר למתן החלטה בהעדר תגובה – החלטה שהיתה ניתנת אילו ראיתי את בקשתו קודם להגשת התגובה.

התנהלות המשיבות מטרידה, וניכר ממנה – מראשיתו של התיק – כי התקנות, וכן הוראות בית המשפט, אינן בראש מעייניהן.

הפגמים – פגמים של ממש הם; אולי אין בהם כשלעצמם די כדי להביא למחיקת כתב טענות, נוכח ההלכה הנהוגה, אשר בה פתחתי החלטה זו – אולם בהצטברם למחדל שבמועד הגשת התגובה, לאי-ההתייחסות בתגובה לאחד הפגמים ולהתייחסות החלקית, האגבית, לפגם השני, ובבואם לאחר שתשומת לב המשיבה 1 כבר הוסב, בחריפות מסוימת, לחשיבות התקנות, באותה החלטה נזכרת מיום 6.5.2014, דומה שהכף נוטה זו הפעם לטובת הקפדה על סדרי הדין, ולטובת היעתרות לבקשה לסילוק התביעה על הסף.

בשולי הדברים אעיר שני אלה: האמור לעיל מקבל משנה חיזוק מהעמדה הנפוצה בפסיקה, לפיה יש להקפיד הקפדה יתרה דווקא בהוראות התקנות הנוגעות לסדר דין מהיר, נוכח אופיו של ההליך ורצון מחוקק המשנה להביא לקידום יעיל של הליכים המוגשים בסדר דין זה. ומנגד, כי גם המבקש חטא בכך שהגיש תגובה על תגובת המשיבות, בלא ליטול רשות, זאת בניגוד להוראות תקנה 214יג(ג) לתקנות.

סיכומו של עניין: בלא להיכנס לשאלות הנוגעות להתיישנות וליתר טענות המבקש הנוגעות לגוף המחלוקת, אני מוחק בזה את כתב התביעה המתוקן על הסף, מחמת העדר תצהיר תמיכה ומחמת צירוף תובעת נוספת שלא כדין; משכתב תביעה מתוקן זה בא כדי למנוע מחיקת כתב התביעה המקורי, אולם מצא עצמו נמחק – הרי שיש להורות גם על מחיקת כתב התביעה המקורי, מחמת העדר עילה. לפיכך, נמחקת בזה התביעה כולה. ברי, כי אין בכך כדי למנוע הגשתה בשנית, כשהיא ערוכה כדין.

מאחר שגם בחלקו של המבקש נפל מחדל דיוני, כאמור לעיל, אני מחייב את המשיבה 1 בהוצאות המבקש בסכום מופחת של 900 ₪.

תיק ההוצאה לפועל (0131358124) ייסגר.

הדיון הקבוע לישיבה מקדמית – מבוטל.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ה, 13 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.