תא"מ 31270-04-14 דהן ואח' נ' טניה ואח'

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.3.13.

2. לטענת התובע, נסע ברכבו כדין ברכבי החוף בסמוך לנתניה כשלפתע רכב צד ג' אשר היה מלפנים בלם. רכב הנתבעים 1-2 אשר נסע מאחורי רכב התובעים, לא שמר מרחק כדין ופגע ברכב התובעים מאחור והדפו אל עבר רכב צד ג'. רכב הנתבעים 3-4 אשר נסע מאחורי רכב הנתבעים 1-2 לא שמר מרחק ממנו, פגע בו מאחור והדפו אל עבר רכב הנתבעים שנהדף אל עבר רכב צד ג'.

3. הנתבעים 1-2 הגישו כתב הגנה ובו טענו שהתאונה היא באחריותם של הנתבעים 3-4 אשר רכבם פגע ברכב הנתבעים 1-2 והדפו אל עבר רכב התובעים.

4.הנתבעים 3-4 הגישו כתב הגנה ובמסגרתו טענו שרכבם הצטרף לתאונה קיימת שהתרחשה תחילה בין הנתבעים 1-2 לבין רכב התובעים. הנתבעים 3-4 טענו שהפגיעה של רכבם ברכב הנתבעים 1-2 היתה קלה וכתוצאה ממנה לא נהדף רכב הנתבעים 1-2 אל עבר רכב התובעים.

5. בדיון שנערך בפני, העיד הנהג ברכב התובעים וחזר על גרסתו לפיה נסע בכביש באזור פקוק כשלפתע הבחין שהרכב שלפניו נעצר. הנהג בלם רכבו ואז חש בשתי מכות אשר הדפו אותו על עבר הרכב שלפניו. הנהג טוען שאביו התובע 1 שוחח עם הנהגים האחרים אך זכר שהנוסע ברכב הנתבעים 1-2 אמר לנתבעת 1 "מה עשית במקום ברקס נתת גז". הנהג טען שהתאונה ארכה בעת שרכבם היה בעצירה. הנהג עומת בחקירתו עם הטענה לפיה הנזק נגרם בצד ולא בחזית הרכב מאחור והשיב שיתכן שבפגיעה הרכב הסתובב שמאלה. הנהג הכחיש שהתאונה ארעה בעת שהסיט רכבו ע"מ שלו לפגוע ברכב צד ג'.

6. התובע 1 אשר היה נוסע ברכב בעת התאונה, העיד וטען שנסעו ברכב כשלפתע הרכב מאחוריהם פגע בהם והוא חש בשתי מכות והם נהדפו אל עבר הרכב המקדימה. התובע 1 טען שהתאונה ארעה בעת שהרכב היה בנסיעה וכי היה מרחק בינם לבין הרכב אשר לפניהם.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחלק האחריות באופן שווה בין הרכבים הנתבעים.

ראשית, התרשמתי מעדותו של הנהג והיא מהימנה בעיני. הנהג חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו נסע בנסיעה באזור פקוק כשלפתע הרכב שלפניו בלם, הוא בלם אף הוא וחש בשתי מכות מאחוריו. עדותו נתמכה בגרסתו התובע 1 לפיה אף הוא תיאר השתלשלות דברים דומה. העובדה שהנהג והתובע 1 אשר אינם בעלי אינטרס בתיק ביחס לחלוקת האחריות בין הנתבעים, חשו צורך לציין שהרגישו שתי מכות, היא בגדר עדות אובייקטיבית בתיק זה, אשר לאור המהימנות שייחסתי להם, לא מצאתי מקום להטיל בה ספק. בנוסף, עדותם של יתר הצדדים לא עמדה בפני מאחר והעדים לא התייצבו להיחקר על גרסתם. מעבר לצורך, מצאתי לנכון לציין שדווקא טופס ההודעה של הנתבע 3 אשר אליו ביקש ב"כ הנתבעים 1-2 להפנות כהוכחה לשינוי גרסה, מוכיח שאף נתבע 3 שמע שהנוסע אשר ישב ברכבה של הנתבעת 1 הטיח בפניה שלחצה על דוושת הגז במקום הברקס. קרי, הודייה בפגיעת הנתבעת 1 ברכב התובעים.

בנוסף, סבורה אני שתמונות הנזק מתיישבות אף הן עם גרסת הנהג מטעם התובעים.