תא"מ 31269-01-13 בדראן נ' אחמד חסן תשתיות ופתוח בע"מ

עסקינן בתביעה כספית לתשלום סך של כ-51,000 ₪ בגין חוב הנובע מהפרשים שלא שולמו לתובע בגין עבודות שביצע עבור הנתבעת.

אין מחלוקת, שהתובע ביצע עבור הנתבעת עבודות בניית קירות לרבות עבודות דו-פנים בשני אתרים שונים, האחד בקיבוץ שפר והשני ביישוב גבעת אלה.

לשם הנוחיות אתייחס למחלוקות בין הצדדים לגבי כל אחד מאתרי העבודה בנפרד.

אשר לקיבוץ שפר, התובע טוען ששולם לו עבור בניית דו-פנים לפי 32 ₪ למ"ר אף שלפי ההסכם שנחתם בין הצדדים בכתב סוכם כי ישולם לו 40 ₪ למ"ר.

לעומת זאת טוענת הנתבעת, כי שילמה לו תוספת של 10 ₪ למ"ר, בנוסף ל-32 ₪, וזאת כסכום שמבטא את הפרש המחירים בין מה שסוכם בהסכם לבין מה ששולם בפועל עם תוספת בגין קושי בביצוע העבודה, ומכאן יוצא, שהיא שילמה לו למעשה סכום גבוה יותר ממה שסוכם ביניהם לפי ההסכם.

אשר לעבודה שבוצעה בגבעת אלה טוען התובע, כי סיכם בע"פ עם נציג הנתבעת, מר אימן חסן, כי תנאי ההסכם אשר נחתם בין הצדדים לגבי העבודה בקיבוץ שפר יחולו גם על העבודה בגבעת אלה. לפיכך טוען התובע, כי מגיע לו הפרש בסך של 20,616 ₪ על בניית קירות ועוד סך של 17,858 ₪ בגין בניית דו-פנים. כמו כן טוען התובע, כי הנתבעת לא שילמה לו סך של 6,438 ₪ והיא הותירה סכום זה בידיה בתור עיכבון בגין השלמות או תיקונים הקשורים כביכול לעבודתו.

מנגד, הנתבעת הכחישה כי תנאי ההסכם של העבודה בקיבוץ שפר חלים גם על העבודה בגבעת אלה וטענה, ששולם לתובע מה שסוכם עמו ואף יותר ממה שהוא אישר. בכל הנוגע לסכום העיכבון, הנתבעת טענה שאכן לא שילמה לתובע את הסכום האמור משום שהלה גרם לה נזק בכך שלא השלים את עבודתו והיא נאלצה לשלם לקבלנים אחרים כדי להשלים הדרוש השלמה ולתיקון הליקויים בעבודתו.

בדיון שהתקיים בפניי היום העידו התובע ונציג מטעם הנתבעת, ולאחר ששמעתי את העדויות ושקלתי טענות הצדדים, אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל בחלקה, ולהלן אפרט את נימוקיי לכך.

הגם שהתובע לא צירף לתביעה עותק מכרטסת הנהלת החשבונות, אני מוצאת כי בניגוד לעמדת ב"כ הנתבעת, אין הדבר עומד לחובתו של התובע, שכן בכל הקשור לעבודה שבוצעה בקיבוץ שפר צורפו די והותר מסמכים כדי להעמיד את הדברים על אישורם.