תא"מ 31267-03-15 שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' קרין שרה ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 06.08.2014, בין כלי רכב, מ"ר 83-514-75 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 93-334-63 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא בעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי קדם משפט שבו הוצגו ראיות הצדדים. יוטעם כי עדת הנתבעות לא התייצבה לדיון, אלא שלאחר דין ודברים בין ב"כ הצדדים הסכימו אלה כי תשמע עדותו של נהג רכב התובעת וכי גרסתה של נהגת רכב הנתבעות תובא לפי האמור בטופס ההודעה על התאונה (נ/2) תוך וויתור על חקירתה הנגדית.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעד התובעת במהלך חקירתו בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 75% ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 25%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני סבור כי נהגת רכב הנתבעות נסעה לאחור עם רכבה לתוך נתיב נסיעתו של רכב התובעת.

נהגת רכב הנתבעות מתגוררת במקום, וביציאה מביתה בנסיעה לאחור, היה עליה להכיר ולדעת את הסיכון הרב שבנסיעה שכזו לתוך נתיב צר, כאשר שדה הראייה שלה חסום.