תא"מ 31190-12-10 א. עדן לבניין ופיתוח בע"מ נ' אטדגי אהרון-חברה לעבודות תשתית בע"מ

זוהי תביעה שטרית, בסדר דין מהיר, לביצוע שיק בסך של 56,840 ₪, המשוך מחשבונה של הנתבעת לפקודת חברת "ה. ז' בע"מ" (להלן "חברת ז'") ואשר הוסב לתובעת (שיק מס' 14861 מועד פירעון 30.8.2010, להלן "השיק").

השיק חולל על ידי הנתבעת במתן הוראת ביטול ומשכך, הגיש בעליה של התובעת בקשה לביצועו בלשכת ההוצאה לפועל - זהו כתב התביעה (תיק הוצאה לפועל מס' 05-04406-10-0).

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם (כתוארו אז) אדריס נעמן ביום 31.5.2011, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, בכפוף להפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪.

טענות הנתבעת

בתצהיר התומך בהתנגדות, המשמש ככתב הגנה מטעם הנתבעת, טוען מנהל הנתבעת - מר אטדגי אהרון (להלן "אטדגי"), כדלקמן:

הנתבעת הינה חברה לעבודות תשתית ובניה, אשר זכתה במכרז לביצוע פרויקטים לבניה אצל חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (להלן "רפאל"), בהיקף של כ- 10,000,000 ₪ (נספחים 3-6 להתנגדות).

חברת ז' שימשה כקבלן משנה של הנתבעת בביצוע אותן עבודות ברפאל. ביום 29.4.2009 חתמו הנתבעת וחברת ז' על הסכם ולפיו הנתבעת מסרה לחברת ז' את ביצוע העבודות על פי החוזים ולוחות הזמנים שסוכמו בין הנתבעת לבין רפאל, וזאת בתמורה לניכוי רווח קבלני של 10% (נספחים 7-10 להתנגדות).

בחודש אוקטובר 2009 הודיעה חברת ז' לנתבעת, כי בשל בעיות כספיות היא איננה יכולה לפדות את השיקים הנמסרים לה בחשבון הבנק וביקשה לצרף את התובעת כשותפה לביצוע העבודות.

בעקבות זאת, ביום 18.10.2009 נחתם "הסכם התחייבות" על ידי חברת ז' והתובעת, בערבות אישית של הבעלים של התובעת - אנור עזאלדין (להלן "עזאלדין") והבעלים של חברת ז' - א' ז', בו הם התחייבו לשלם את כל הוצאות הפרויקטים כולל שכר עובדים וחומרים, מתחילת הפרויקטים ועד סופם (נספח 11 להתנגדות).

בנוסף, נחתמה באותו מעמד המחאת זכות מאת חברת ז' אל התובעת, במסגרתה ערבה התובעת לכך שכל העבודות יושלמו ויבוצעו בשלמות על פי החוזה, אחרת תהיה לנתבעת זכות לבטל שיקים שניתנו על ידה (נספח 12 להתנגדות, להלן: "המחאת הזכות").

בכל הנוגע לשיק - הנתבעת טוענת לכישלון תמורה מלא: התובעת, חברת ז' ובעליהן של חברות אלה לא עמדו בהתחייבויות שנטלו על עצמם, לא שילמו את הוצאות הפרויקטים ולא ביצעו את העבודות בשלמותן ועל פי לוחות הזמנים ובכך הסבו לנתבעת נזקים כספיים עצומים. על כן, ביטלה הנתבעת את השיקים שנמסרו לחברת ז' עבור ביצוע העבודות, לרבות השיק בו עסקינן.

לטענת הנתבעת, מחודש יולי 2010 ואילך שלחה חברת ז' עובדים בודדים או לא שלחה כלל עובדים לביצוע העבודות, עד אשר נטשה ועזבה את השטח לחלוטין והותירה את הנתבעת להשלים את העבודות, ללא כל הודעה. המדובר בכישלון תמורה מאחר והתובעת הפרה באופן בוטה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת: היא לא דאגה שחברת ז' תבצע את העבודות ובמועד ולא שילמה את הוצאות הפרויקט.

לחלופין מעלה הנתבעת טענת קיזוז: על פי סעיפים 34(1) ו-34(3) לחוזה בין הנתבעת לבין רפאל, התחייבה הנתבעת לסיים את העבודות בפרויקט 161 עד ליום 20.4.2010 (נספח 13 להתנגדות). על פי סעיף 11 לחוזה בין הנתבעת לבין חברת ז', זכאית הנתבעת לקזז מכל סכום שמגיע לחברת ז', וכפועל יוצא לתובעת, סך של 500 ₪ בגין כל יום איחור מצד חברת ז' בביצוע העבודות על פי לוח הזמנים. בפועל, בוצעה מסירה של פרויקט 161 ביום 6.10.2010, דהיינו בפיגור של 169 ימים (פרוטוקול מסירה מיום 6.10.2010 - נספח 14 להתנגדות). על כן, זכאית הנתבעת לקזז סך של 84,500 ₪ מכל סכום המגיע לחברת ז' או לתובעת.

זאת ועוד, הנתבעת מבקשת לקזז סך של 1,211,284 ₪ ₪ בגין הפסדים ותשלומים עודפים שנגרמו לה עקב הפרות ההסכם על ידי התובעת וחברת ז': בגין מבנה שלד 161 סך של 186,634 ₪, בגין מאגר מים 161 סך של 51,918 ₪ ובגין מבנה 150 סך של 942,732 ₪ (נספחים 34-36 להתנגדות). בתצהיר עדותו הראשית של אטדגי עודכן סכום הקיזוז לסך של 1,512,650 ₪ וכן הוספה טענת קיזוז בסך של 133,212 ₪ בגין קנסות שהטילה רפאל על הנתבעת בגין פיגור בביצוע העבודות.

בתצהיר עדותו הראשית טוען אטדגי, כי חברת ז' לא סיפקה כוח אדם לביצוע העבודות והחלה לפגר בלוחות הזמנים שנקבעו, העבודות שבוצעו בוצעו באופן פגום ובלתי מקצועי, תוך נטילת סיכונים בטיחותיים גדולים. עקב כך, קיבלה הנתבעת אזהרות מרפאל על פיגור מתמשך בלוחות הזמנים ועל פגמים בביצוע. הנתבעת פנתה לתובעת ולחברת ז' על מנת שיעמדו בהסכמות בין הצדדים, אלא שההתנהלות עמן הייתה מלווה תמיד בסחטנות וסחבת, עם דרישה לקבלת כספים והבטחות חוזרות ונשנות לתיקון הליקויים ולעמידה בלוחות הזמנים. כך הוציאו התובעת וחברת ז' במרמה ובסחטנות גם את השיק נשוא התביעה דנן, אשר ניתן על חשבון ביצוע עבודות עתידיות, אלא שבדיעבד התברר כי הן כלל לא התכוונו לעמוד בהתחייבויות שנטלו על עצמן. בפועל, לא הובאו עובדים, היה פיגור גדול בביצוע העבודות ונתגלו ליקויים בעבודה ובשל כך פנו רפאל והמפקחים מטעמה לחברת ז'. גם הנתבעת פנתה אל חברת ז' ואל התובעת פניות חוזרות ונשנות על מנת שתעמדנה בהסכמים, אך הדבר לא הועיל.

טענות התובעת 

בתצהיר עדותו הראשית טוען עזאלדין, כי התובעת סיפקה ברזל ועצים לחברת ז', לשם ביצוע העבודות ברפאל. על מנת להבטיח את התמורה המגיעה לתובעת עבור חומרים אלה, הציעה חברת ז' להמחות לה כל סכום המגיע לחברת ז' מן הנתבעת, וכך היה. עזאלדין טוען כי הוא לא התבקש ולא חתם על הסכם כלשהוא לטובת הנתבעת ולא התחייב, לא בשמו ולא בשם התובעת, לספק לנתבעת עובדים או לשלם את הוצאות הפרויקטים. הוא כלל לא ידע על ההסכם מיום 18.10.2009 ולטענתו הוא סבר שהוא חותם על המחאת הזכות בשני העתקים וככל הנראה אטדגי הטעה אותו והחתים אותו על ההסכם, כאילו מדובר בעותק נוסף של המחאת הזכות. עזאלדין מוסיף כי הוא לא קרא את המחאת הזכות ולא ידע שמר אטדגי הכניס לתוכה את נושא ערבות התובעת לביצוע והשלמת העבודות. לאחר החתימה על המחאת הזכות, הוא המשיך לספק סחורה לחברת ז', בסכום של למעלה ממיליון ₪, אך הנתבעת לא כיבדה את המחאת הזכות ובכך נגרם לו נזק רב.

לטענת התובעת, טענות כישלון התמורה והקיזוז אותן מעלה הנתבעת, אינן רלוונטיות כלפיה, מאחר והיא צד שלישי שקיבל את השיק בהסבה מחברת ז'. היא איננה קשורה עם הנתבעת בכל הסכם או התחייבות, מאחר ואטדגי הטעה את עזלאדין והחתים אותו על המסמכים מבלי שעיין בהם.