תא"מ 31094-03-15 שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' אליהו ואח'

לפני תביעת שיבוב ותביעה שכנגד בגין תשלומים ששילמו התובעת והתובעת שכנגד למבוטחיהן עקב נזקים שנגרמו לרכביהם בתאונה שאירעה ביום 8.8.14 בירושלים.

על פי הנטען בכתב התביעה עת נסע רכב התובעת בנתיבו סטה לפתע רכב הנתבעים אל נתיב נסיעתו ופגע בו. מנגד נטען בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד כי רכב התובעת הוא שהתפרץ אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים וגרם לתאונה.

בדיון שהתקיים בפני העידו נהג רכב התובעת והנתבע 1. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכבי הצדדים, תמונת מקום התאונה וההודעות לחברות הביטוח.

אין חולק כי המדובר בתאונה שהתרחשה ברחוב כי"ח בירושלים, שהינו רחוב בעל שני נתיבים לנסיעה ישר ומשמאל נתיב לפנייה שמאלה. עוד אין חולק כי רכב התובעת נסע בנתיב השמאלי ורכב הנתבעים בנתיב האמצעי.

נהג התובעת העיד כי בעת שהחל בביצוע פנייה שמאלה מהנתיב השמאלי, על מנת להיכנס לחניון בסמוך לשוק מחנה יהודה, רכב הנתבעים שהגיע מהנתיב האמצעי, נאלץ לעקוף רכב שחסם אותו מלפנים ומכיוון שמימינו עמד אוטובוס סטה לכיוון רכב התובעת, ופגע בכנף הימנית של רכב התובעת. נהג התובעת הכחיש כי התפרץ לנתיב הנסיעה של רכב הנתבעים תוך ביצוע פנייה רחבה שמאלה וטען כי התאונה התרחשה חמשיה מטרים לפני הפנייה שמאלה, בנתיב השמאלי. נהג התובעת אישר כי הרגיש את המכה ולא ראה את רכב הנתבעים.

הנתבע העיד כי נסע בנתיב האמצעי, באמצע הרחוב ישנה פניה שמאלה לחניון ובסמוך לפנייה שמאלה פגע בו רכב התובעת בפינת הדלת. הנתבע טען כי באותו זמן החניון היה סגור ולכן שיער כי רכב התובעת ביקש לבצע פניית פרסה אסורה וסטה לנתיב האמצעי מאחר והנתיב הנגדי הוא נתיב יחיד ונדרש תמרון על מנת לבצע פניית פרסה. הנתבע שלל הטענה כי ביצע עקיפה דרך הנתיב השמאלי משום שלטענתו בהמשך יש אי תנועה ומפרץ נוסף לכניסה ממול. כן שלל הטענה כי בשעת התאונה היה פקק תנועה וטען כי לזיכרונו אף לא הייתה תנועה ערה.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו אני מקבלת את גרסת נהג התובעת מהטעמים שיפורטו להלן:

נהג התובעת הציג גרסה סדורה של הנסיבות אשר הובילו לקרות התאונה התואמת את הדיווח שמסר לתובעת ומתיישבת עם מוקד ואופי הנזק ברכבו. נהג התובעת העיד כי הרגיש את המכה ברכבו ותיאר מצב התנועה בכביש באותה העת. עדות נהג התובעת בדבר רצונו להיכנס לחניון משמאל ולשם כך לפנות שמאלה וכן עדותו כי החניון באותה העת היה פתוח לא נסתרה ומכל מקום הנתבעת 2 שהיא התובעת בתביעה שכנגד לא הביאה כל ראיה בדבר שעות הפתיחה של החניון לתמיכה בגרסתה זו.

מנגד, הנתבע סמך גרסתו על ההשערה כי נהג התובעת ביקש לבצע פניית פרסה האסורה במקום, ולשם כך ביצע פנייה רחבה. גרסת הנתבע נמסרה לנתבעת 2 מספר חודשים לאחר התאונה ומעדותו עולה כי מסר הודעתו לחברת הביטוח לאחר שהגיעה אליו תביעת התובעת.

הנתבע טען כי התאונה אירעה כמעט בסמוך לפנייה שמאלה לדעתו בפנייה עצמה או מטר שניים לפניה. מנגד נהג התובעת טען כי התאונה אירעה כחמישה מטרים לפני הפנייה וסימן את מיקום התאונה על צילום המקום שהוגש לעיוני. איני מטילה ספק בגרסת הנתבע בדבר האיסור לבצע פניית פרסה במקום. יחד עם זאת מצילום מקום התאונה נראה כי מטר או שניים לפני הפנייה הנתיב השמאלי מתרחב באופן שמעורר ספק בדבר הצורך לבצע פנייה רחבה ולחרוג לנתיב האמצעי. לעומת זאת התרחבות הנתיב במקום זה מאפשרת סטייה מהנתיב האמצעי לצורך עקיפה כפי שטען נהג התובעת.