תא"מ 31043-12-13 בנק הפועלים רעננה סניף הפארק 12757 נ' שרעבי

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת כתב תביעה על סכום קצוב בסך 39,929.63 ₪ אשר עילתה יתרת חוב הלוואה בסך 44,700 ₪ שנטלה הנתבעת מהתובעת למטרת "מחזור חוב קיים" על פי הסכם הלוואה מיום 18.7.12.

הנתבעת התנגדה וטענה כי עומדת לה טענת קיזוז בסך 33,078 ₪ שנבעה מפירעון שלא כדין של המחאות שמשכה מחשבונה, במסגרת עסקת רכישת מחשבים, שבוטלה, מאת צד ג' ובסך כולל של 29,185 ₪.

לטענת הנתבעת, פרעה התובעת את ההמחאות ברשלנות וזאת למרות העדרו של כיסוי כספי בחשבון הבנק ובחריגה ממסגרת האשראי שהיתה באותה בחשבון העו"ש בסך 3,500 ₪ בלבד.

הנתבעת טענה כי פעלה להשבת כספה מצד ג' אך דרכה זו לא צלחה בעקבות הליכי פש"ר בהם נקט צד ג'.

לטענת הנתבעת לא היתה התובעת רשאית לפרוע את השיקים למרות שיום לאחר מכן הופקד שיק נגדי של צד ג' בסכום התחייבות הנתבעת כלפי אותו צד ג'.

2. סיפור המעשה שהיה כך היה:

הנתבעת ניהלה אצל התובעת חשבון עובר ושב (להלן: "חשבון העו"ש"). אין מחלוקת כי מסגרת האשראי בחשבון זה עמדה על סך של 3,500 ₪.

אין מחלוקת כי הנתבעת משכה מחשבונה ארבע המחאות: אחת עד סך של 8,980 ₪ לפקודת אמיר כהן ז.פ. 27.6.10, שניה על סך 7,958 ₪ לפקודת ישראל בשארי ז.פ. 5.7.10, שלישית על סך 4,270 ₪ לפקודת יואל צבי ז.פ. 10.7.10 ורביעית על סך 7,967 ₪ לפקודת יורם סאלם ז.פ. 2.7.10 (כל הנפרעים על פי שיקים אלו יכונו מעתה ואילך: "הנפרעים").

ארבעת ההמחאות הנ"ל נשאו על גבן חתימת היסב של הנפרעים, הוצגו כולן לפירעון בחשבון העו"ש ביום 18.7.10 וכובדו על ידי התובעת.

למחרת, ביום 19.7.10, הפקידה הנתבעת בחשבון העו"ש המחאה על סך של 29,183 ₪ משוך מחשבונו של צד ג' לפקודת שי יהוד ז.פ. 19.7.10 ובהסבתו. המחאה זו לא כובדה על ידי הבנק הנמשך מחוסר כיסוי מספיק.

ביום 21.7.10 הסתבר לנתבעת כי ההמחאה של צד ג' לא כובדה וכי ההמחאות שמשכה מחשבון העו"ש נפרעו כך שנוצרה יתרת חוב של למעלה מ 30,000 ₪ וזאת בעקבות שיחת טלפון שקיבלה מפקידת התובעת אשר הודיעה לה כי השיק של צד ג' הוחזר על ידי הבנק הנמשך.

הנתבעת נדרשה על ידי התובעת לכסות את יתרת חוב זו בחשבון העו"ש ולפיכך, הפקידה הנתבעת ביום 28.7.10 בחשבונה סך של 30,000 ₪ במזומן וזאת על מנת שהוראות הקבע בחשבון יכובדו ותוכל למשוך כספים לצרכיה.

אין מחלוקת כי ביום 18.7.12 (שנתיים אחרי האירועים כמפורט לעיל) חתמה הנתבעת על כתב התחייבות להחזרת הלוואה על סך 44,700 ₪ כאשר בסעיף 2 לכתב ההתחייבות נרשם בכתב יד כי מטרת ההלוואה "מיחזור חוב קיים".

הנתבעת אינה מציגה כל גרסה באשר להיווצרותו של חוב זה ואינה מכחישה חבותה על פיו אלא שבפיה טענת קיזוז בסך 33,078 ₪ שהוא סכום ההמחאות שנפרעו שלא כדין לגרסתה משוערך ליום הגשת התנגדותה כנגד התביעה דנן.

3. טוענת הנתבעת כי התובעת היתה מנועה מלפרוע את השיקים לטובת צד ג' משום שבאותה עת לא היתה לנתבעת מסגרת אשראי מספיקה וכי מחובתה היתה להחזיר את השיקים בהוראת אין כיסוי מספיק.

אין מחלוקת כי הנתבעת לא ביקשה לבטל את השיקים אלא ביום 21.7.15.