תא"מ 31003-03-13 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' גבאי

זוהי תביעה כספית בסך של 17,511 ₪, שעניינה חוב כספי של לקוח לבנק.

טענות התובע

התובע טוען כי ביום 13.4.11 חתם הנתבע על בקשה לפתיחת חשבון מס' ****** בסניף 487 של התובע (הבקשה לפתיחת החשבון – נספח 1 לכתב התביעה).

ביום 26.12.11 חתם הנתבע על הלוואת הסדר בסך של 20,000 ₪ באותו חשבון (הסכם ההלוואה נספח 2 לכתב התביעה, להלן "הלוואת ההסדר"). הלוואת ההסדר ניתנה לנתבע על פי בקשתו, לאחר שהוא לא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובע ובכלל זה פיגר בפירעון הלוואה קודמת שניתנה לו על ידי התובע ביום 12.9.11 (להלן "ההלוואה הראשונה"). הלוואת ההסדר פרעה את מלוא ההלוואה הראשונה וכיסתה חיובים אחרים שהיו לנתבע כלפי התובע.

על פי סעיף 1 להסכם הלוואת ההסדר וסעיף 24 לתנים הכלליים לפעילות באשראי, רשאי התובע לדרוש את פירעונה המידי של מלוא היתרה הבלתי מסולקת של הלוואת ההסדר, אם לא ישלם הנתבע תשלום כלשהו במועד שנקבע לתשלומו, או יפסיק את פעילותו בחשבון, או יתהווה מצב מיוחד שכתוצאה ממנו יחשוש התובע כי הנתבע לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפיו.

הלוואת ההסדר שולמה על ידי הנתבע כסדרה, עד אשר הוא הפסיק להעביר את משכורתו לחשבון וכך החלו פיגורים בהלוואה ובחשבון העו"ש. משכורתו האחרונה של הנתבע נכנסה בתאריך 8.7.12 ומיד לאחר מועד זה "רוקן" הנתבע את כל יתרת הזכות שעמדה באותה עת בחשבונו, משך סך של 5,600 ₪ בתוך 3 ימים והחל ממועד זה לא הפקיד ולו שקל אחד בחשבונו.

יתרת הלוואת ההסדר שטרם נפרעה נכון ליום 7.11.12 עמדה על סך של 15,206 ₪.

הנתבע גם משך כספים מחשבונו ללא כל מסגרת אשראי ונותר חייב לתובע סך של 2,274 ₪ נכון ליום 7.11.12, בגין יתרת החובה בחשבון העו"ש שלא נפרעה. לסכום זה מצטרפת ריבית בסך של 31 ₪ המבוססת על הריבית הנהוגה אצל התובע לגבי חריגה מקו האשראי והעומדת נכון למועד הגשת התביעה על סך של 12.40% לשנה ומצטברת מדי שלושה חודשים ומצורפת לקרן.

סה"כ חובו של הנתבע בגין הלוואת ההסדר ובגין היתרה בחשבון העו"ש הינו בסך של 17,511 ₪ נכון ליום 7.11.12.

התובע הודיע לנתבע מעת לעת בדפי החשבון על אופן היווצרות היתרה הדביטורית. הנתבע לא חלק על נכונות הפרטים ועל פי תנאי החשבון, ספרי הבנק של התובע וחשבונותיו יחשבו כנכונים ויהוו הוכחה לכאורה לכל פרטיהם.