תא"מ 30980-10-13 פרץ נ' בנימינין

1.לפני תביעה כספית אשר תחילתה בבקשה לביצוע שיק ביטחון שנמסר במסגרת הסכם שכירות. הסכום הנקוב בשיק הביטחון הינו 50,000 ₪. בבקשת הביצוע העמיד התובע את נזקיו על הסך של 34,220 ₪.

העובדות הצריכות לעניין:

2.ביום 3.4.2005 נחתם בין התובע לנתבע הסכם שכירות לפיו שכר הנתבע מהתובע חנות לתקופה של 12 חודשים עם אופציה לתקופה נוספת של 84 חודשים, המוארכת כל שנה, עד ליום 31.3.2013 (להלן : "ההסכם").

אין מחלוקת כי בהסכמת הצדדים מומשו כל תקופות האופציה וכי הנתבע החזיק במושכר

במשך 8 שנים עד לסיום תקופת השכירות המוארכת, 31.3.2013. אין מחלוקת כי בתום תקופת השכירות לא נותר הנתבע חייב דמי שכירות ושילם את מלוא התשלומים לרשויות.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השבת החזקה בחנות לידי התובע ונזקים שהותיר הנתבע בחנות, לטענת התובע.

3.התובע הגיש את שיק הביטחון לביצוע והעמיד את נזקיו על הסך של 34,220 ₪, בגין נזקים לחנות ואובדן דמי שכירות לחודש אפריל 2013, בהתבסס על הערכת הנזקים כמפורט במכתב בא כוחו דאז, עו"ד קליר, מיום 24.4.2013 (נספח 11 לתצהיר התובע).

יצוין כבר עתה כי בתצהיר העדות הראשית טען התובע לנזקים בסך של 43,757 ₪. סך זה כולל את הנזקים כמפורט בחוות דעת מומחה מטעם התובע, חוות דעת שצורפה לתצהיר העדות הראשית, ובצירוף אובדן שכירות לחודש אפריל 2013 ותשלום שכ"ט המומחה.

יחד עם זאת, כתב התביעה לא תוקן וסכום התביעה נותר בהתאם לסכום הנתבע בבקשת הביצוע.

4.בתצהיר התומך בהתנגדות טען הנתבע כי שיק הביטחון נמסר, בהתאם להסכם השכירות, להבטחת תשלום דמי שכירות ופינוי החנות בלבד, ולא נועד להבטחת הנזקים להם טוען התובע.

לאור זאת, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה כנגד ויתור הנתבע על טענה זו יחול נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע מתחילת ההליך ועד סופו על התובע. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 11.6.14). משכך, ועל אף שעסקינן בתביעה שטרית הרי שנטל השכנוע בתביעה זו רובץ על כתפי התובע.