- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 30964-10-14 צפדיה ואח' נ' חיימוב ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
30964-10-14
5.3.2015 |
|
בפני הרשמת: נעמה פרס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעים: 1. אביאור צפדיה 2. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ |
הנתבעים: 1. רושל חיימוב 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
| פסק דין | |
הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה קצרה.
לאחר ששמעתי את התובע 1 והנתבע 1, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות של מקום התאונה, בתמונות הנזקים לרכבים המעורבים, וביתר הראיות, אני סבורה, כי האחריות העיקרית לגרם התאונה נשוא הדיון מוטלת על הנתבע 1. יחד עם זאת, אני קובעת כי יש לזקוף לחובת התובע 1 אשם תורם בשיעור 10%. קביעתי זו מושתתת, בעיקרה, על ממצאי מהימנות. עדותו של התובע 1 בפניי הייתה פשוטה ועניינית. אני קובעת כי היא אמינה. עדותו של הנתבע 1, לעומת זאת, אף שנטענה בביטחון עצמי רב מאוד – לא הייתה מהימנה בעיני ואינה עולה בקנה אחד עם כלל נסיבות התאונה והראיות. ראיתי, על כן, לקבל את גרסת התובעים, אשר הייתה הגיונית ומתקבלת יותר על הדעת בעיני ולהעדיף אותה על פני זו של הנתבעים. לאחר ניתוח כלל הראיות שהובאו, אני נוטה להאמין, כי הנתבע 1 הוא זה שנכנס לצומת הרחובות ז'בוטינסקי והיצירה בפתח תקווה, כאשר בכיוון נסיעתו רמזור אדום. קביעה זו מבוססת, בעיקרה, על כך שמכיוון נסיעת רכב התובע 1 יש מופע רמזור אחד לנסיעה ישר ואילו מכיוון נסיעת רכב הנתבע 1 ישנם מספר מופעי רמזור, העלולים להביא את הנוסע ברכב לכלל טעות. חשוב לציין, כי הנתבע 1 לא הביא לעדות את רעייתו, אשר ישבה עמו ברכב ויכלה לשפוך אור על נסיבות התאונה. אכן, הנתבע 1 טען בעדותו, כי רעייתו חולה. דא עקא, עד למועד כתיבת פסק דין זה, לא הוצגה לעיוני תעודה רפואית המלמדת על כך. ראיתי לייחס לתובע 1 אשם תורם, בשיעור נמוך, משום שכניסה לצומת איננה זכות מוחלטת, אלא מחייבת נקיטה במשנה זהירות. אכן, ככלל התרשמתי כי התובע 1 נקט משנה זהירות בעת הכניסה לצומת. יחד עם זאת, התובע העיד, כי לא האט את מהירות הנסיעה, לפני הכניסה לצומת, משום שמופע הרמזור היה ירוק. נראה, כי בגין כך, יש לזקוף לחובתו אשם תורם מסוים.
אשר על כן אני פוסקת בזה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעים, באמצעות התובעת 2, סך של 15,205 ₪ כאשר סכום זה צמוד מיום 21.10.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום אגרת בית המשפט בסך ששולם, ושכר טרחת עו"ד בשיעור 14%.
הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום, י"ד אדר תשע"ה, 05 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
