ח' נ' חנות "גרעיני עפולה" ואח'

בפני בקשת התובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף ועוגמת נפש שנגרמו לטענת התובע כתוצאה מהפעלות חוזרות של אזעקה בחנות הממוקמת מתחת לדירתו, בשעות הלילה המאוחרות.

לטענת התובע, בהתחשב בנזק הגוף הקל יחסית שנגרם לו ובסכום התביעה הנמוך, יש מקום להסתפק בהוכחת מצבו הרפואי באמצעות האישורים הרפואיים שצורפו לתביעה, וזאת תחת הגשת חוות דעת מומחה רפואי. לחילופין מבקש התובע למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט ששכרו ישולם על ידי הצדדים בחלוקה שווה.

התובע מטעים בקשתו בחסרון כיס והעדר יכולת כלכלית לעמוד בעלות הכספית הנדרשת לתשלום עבור חוות דעת מומחה רפואי ולתמיכה טענתו צירף התובע תצהיר מטעמו.

בקשת התובע הועברה לתגובת הצדדים, ובחלוף המועד שנקצב הוגשה תגובתה של הנתבעת 3 בלבד.

הנתבעת 3 מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין מקום לפטור את התובע מהגשת חוות דעת רפואית משלא הצביע על טעם מיוחד המצדיק סטייה מחובתו לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. עוד טוענת הנתבעת 3 כי התובע לא הגיש כל ראיה בנוגע למצבו הכלכלי וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני רואה לנכון לדחות את הבקשה.

סמכות בית המשפט לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מעוגנת בהוראות תקנה 127 ו- 130(א) לתקנות. תקנה 127 מחייבת קיומם של "טעמים מיוחדים" כתנאי למתן הפטור, ולעניין זה קבעה הלכה פסוקה כי נדרש מהתובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון ואח' נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (8.5.12), פסקה 11).

עוד נפסק כי חסימת דרכו של בעל דין מלהוכיח תביעתו אך בשל חסרון כיס משמעה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, ועל כן הינה טעם מיוחד כנדרש, אך אינה תנאי מספק לצורך מתן פטור ועל המבקש להראות בנוסף כי קיים יסוד ממשי לכאורי לתביעתו (רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה ואח' (23.10.12), פסקה 9; בר"ע (חיפה) 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס בר צוות בראבו (6.7.07)).

בענייננו, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו מחמת נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן המונעות ממנו את צירופה. כך גם לא שוכנעתי כי טענת התובע להעדר יכולת כלכלית מהווה נימוק מיוחד לקבלת הפטור בנסיבות העניין, משלא צורפו לבקשה המסמכים הנדרשים לביסוס הטענה כדוגמת תדפיסי חשבונות הבנק של התובע ואשתו.

הבקשה נדחית. התובע יגיש חוות דעת מומחה רפואי מטעמו תוך 60 יום, אחרת לא יוכל להוכיח עניין שברפואה.

המנ"ת יקבע מועד לישיבה מקדמית בתיק.