תא"מ 30774-08-12 KWAMKA ט/1421910(אסיר) נ' שירות בתי הסוהר ואח'

1.הבקשה היא לחייב את התובע בהפקדת ערובה מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להבטחת הוצאות הנתבעת, בהיותו תושב חוץ -אזרח תאילנד, משאין לו נכסים בישראל מהם תוכל להיפרע הנתבעת הוצאותיה, ככל שתידחה התביעה.

הנתבעת מבקשת להטיל על התובע הפקדת ערובה בשיעור 'ריאלי' (לעניין זה הפנתה ב"כ הנתבעת לפסיקה שיש בה לכאורה להצביע על המגמה לעניין גובה הערובה).

2.מנגד טוען ב"כ התובע כי מדובר בנתין זר של מדינה ריבונית שריצה עונש בישראל בשל עבירה והיה אמור להיות משוחרר במועד אותו קבעה וועדת השחרורים, אלא שהמדינה המשיכה לאסור אותו שלא כדין במשך 46 ימים מעבר לתקופת מאסרו. בנסיבות אלה הגיש התובע תביעה נזיקית שהועמדה על 40,000 ₪. בנסיבות אלה מבקש התובע, באמצעות בא כוחו, לדחות את הבקשה להפקדת ערובה.

3.סוגיית חיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת הוסדרה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותה של הנתבעת שלא תצא נפסדת מקום בו תידחה התביעה. לצורך כך על בית המשפט לשקול מצבו הכלכלי של התובע, יכולתו של הנתבע להיפרע הוצאותיו, טיב השאלות שהתובענה מעלה וסיכויי התביעה, כמו גם מיהות התובע ומיהותה של הנתבעת ומעמדה. בצד אלו על בית המשפט לשקול מאפייניו הייחודיים של המקרה הנדון (רע"א 3601/04 ו'צנ'ון נ' מדינת ישראל מנהל ההגירה. ניתן ביום 18/10/07).

4.מקום בו לתובע אין נכסים בישראל מהם ניתן להיפרע, הנטייה היא לחייבו בהפקדת ערובה. על-פי התצהיר שהוגש במסגרת הבקשה למתן פטור מאגרה הצהיר התובע כי אין לו נכסים וכי אינו בעל אמצעים כלל (סע' 4 לתצהיר בבקשה לפטור מאגרה). לא זו בלבד, אלא שהתובע אף לא הצביע על נכסים אחרים אף אם אינם בישראל שיוכל להעמידם כבטוחה ממשית.

בנסיבות אלה, לאור מגמת הפסיקה בעניין זה מצאתי לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת (פס"ד ו'צנ'ון לעיל וההפניות שם; תא"מ (שלום-כפ"ס) 15057-10-14 wicharn נ' מדינת ישראל. ניתן ביום 18/3/15 וההפניות שם).

5.לעניין גובה הערובה יש להתחשב במצבו הכלכלי של התובע כדי שלא לחסום דרכו לממש זכותו המשפטית בישראל ובצידו לשקול את סיכויי ההליך. על בית המשפט להתייחס גם לחשיבות האינטרס הציבורי לאפשר לנתינים זרים המגיעים לישראל כ'עובדים זרים' לממש זכויותיהם, ובכלל זה זכויותיהם ביחס לאופן התנהלות המדינה בעניינם.

6.הגם שלא הובאו ראיות באשר למצבו הכלכלי של התובע, הרי שניתן להסתמך על תצהירו בבקשה למתן פטור מאגרה ולהניח באשר למצבו הכלכלי הרעוע, משנדרש לעזוב מולדתו לצורך עבודה בישראל. בצד אלו יש להעיר כי סיכויי התביעה בשלב זה אינם ברורים. ואולם, מאחר שאין למעשה מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם העובדה שהתובע שהה בבית הכלא "אשל" מעבר לתקופת מאסרו הפורמלית, הרי שבוודאי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התביעה חסרת סיכוי. מבחינת טיב השאלות, מדובר בין היתר בשאלות קרדינליות הנוגעות לחירותו של התובע ולאופן טיפולה של המדינה בשחרורו מהכלא וגירושו מישראל.

באיזון בין כל השיקולים האמורים אני מעמיד את גובה הערובה שעל התובע להפקיד בקופת בית המשפט לשם הבטחת הוצאות הנתבעת על סך של 2,000 ₪.

הערובה תופקד תוך 60 ימים מהיום, שאם לא כן תידחה התביעה.