תא"מ 30661-03-13 אינג' מ. יוגר בע"מ נ' קשי

1.הורתה של התביעה לסכום קצוב, שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל הוא הסדר פשרה שנערך בין התובעת לחייבת בשם "עתיד החברה לחיזוק והשבחת נכסים בע"מ"(להלן- חב' עתיד) שכנגדה נהלה הראשונה תיק הוצאה לפועל .

הנתבע הוא בעל מניות ודירקטור של החייבת וכן דירקטור יחיד בחברת שחר קשי תמ"א 38 בע"מ (להלן- חב' שחר קשי) .

2.הצדדים לתיק ההוצאה לפועל הגיעו להסדר פשרה מיום 24.1.12 לסילוק יתרת החוב בתיק הנ"ל בסך של 63,500 ₪ .במסגרת ההסכם נקבע כי לידי התובעת ימסרו 10 שיקים לפרעון משוכים ע"י חברת שחר קשי תוך שהנתבע יערוב בערבות אישית מוחלטת לפרעון השיקים הנ"ל.

3.אין חולק כי רק 2 שיקים שנמסרו לתובעת נפרעו ולכן הגישה תביעתה לחייב את הנתבע לתשלום סך של 50,000 ₪ בגין יתרת החוב.

לאחר קבלת רשות להתגונן, שבמסגרתה הכחיש הנתבע את חתימתו הוגשה ע"י התובעת חוו"ד גרפולוגית להפרכת גרסתו ובמטרה להוכיח כי הוא זה שחתם והתחייב בחתימתו לערוב לפרעונם של השיקים.

טענות הצדדים

4.לטענת התובעת עלה בידה להוכיח כי הנתבע ערב לשיקים שנמשכו ע"י חב' שחר קשי ונמסרו לידיה. לא זו אף זו ,הנתבע הוא שחתם הן על הסכם הפשרה והן על השיקים ולכן חב מכח ערבותו . יתר על כן, הוכח בחקירתו כי הנתבע יסד את חב' שחר קשי ע"מ לעקוף את ההגבלות שהוטלו על חב' עתיד בה שימש כדירקטור, מה גם ששימש דירקטור יחיד בשתי החברות הנ"ל. הוא גם הודה שפתח חשבון בבנק שעליו משוכים השיקים ומכאן וכפי שקבעה הגרפולוגית, החתימה על הסכם הפשרה שייכת לו ומחייבת אותו כערב אישית.

ב"כ הנתבע הדגיש בסיכומיו את עילת התביעה היחידה בדבר ערבותו של הנתבע המבוססת על טענה בדבר חתימתו על הסכם הפשרה . ברם ,לא הוכח לטענתו כי הנתבע אכן חתם על ההסכם וגם נציג התובעת הודה כי מלבד חתימה אחת הכוללת חתימת יד ע"ג חותמת של חברת שחר קשי לא מכיל ההסכם חתימות נוספות וגם זו לא נחזית להיות חתימה אישית. ב"כ הנתבע תקף גם את מסקנת מומחית ביהמ"ש ולטענתו לא ביצעה בדיקה מלאה מול חתימות שאינן מוכחשות ע"י הנתבע לרבות של תצהירו שהוגש לתיק . בפועל, הוכח לטענתו כי הנתבע לא חתם על הסכם הפשרה באשר לא היה כלל בארץ במועד הנטען ע"י התובעת כמועד התגבשות ההסכם .

דיון