תא"מ 30657-04-14 הלביץ ברוך בע"מ נ' מחאמיד

1.לפניי תביעה כספית על סך 58,465 ₪.

2.התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בשיווק ומכירת חומרי בניין. הנתבע הינו קבלן עבודות בניה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריכים 23.9.13 ו- 24.9.13 הזמין הנתבע מהתובעת, ובהמשך קיבל לידיו, סחורה בשווי של כ- 58,000 ₪, עבורה התובעת מעולם לא קיבלה תשלום.

טענות הצדדים וגדר המחלוקת

4.בכתב התביעה נטען, כי בשנת 2013 היא התקשרה עם קבלן בנייה בשם רון חן, ובמסגרת זו היא סיפקה לו סחורה, מפעם לפעם. הנתבע, שהיה קבלן משנה של רון חן לצורך בניית שלד בפרויקט בניה באתר עבודה בשכונת אולגה בחדרה (להלן – אתר אולגה), קיבל לידיו מהתובעת סחורה, על פי הזמנת רון חן, וזאת לצורך עבודתו כקבלן משנה של רון חן.

בתאריכים 23.9.13 ו- 24.9.13, פנה הנתבע לתובעת, והזמין ממנה סחורה, תוך שהוא מוסר שהדבר הינו על פי הזמנתו ובאישורו של רון חן. בהמשך, כך נטען, התברר שהזמנת הסחורה האמורה לא היתה בידיעתו או באישורו של רון חן, וכי הנתבע לקח את הסחורה לעצמו, מבלי לשלם עליה.

5.הנתבע אישר, בכתב ההגנה, שהוא הזמין מהתובעת סחורה, אך טען שהדבר היה באישורו ובידיעתו של רון חן, אשר התחייב באופן אישי כלפי התובעת לשלם עבור הסחורה. לדברי הנתבע, הסחורה הגיעה לאתר באולגה, והיא שימשה לצורך עבודתו של הנתבע עבור רון חן באתר זה. עוד נטען כי רון חן נותר חייב לנתבע סך של 85,000 ₪. הנתבע הכחיש שהוא עשה שימוש אישי בסחורה.

ראיות הצדדים

6.מטעם התובעת הוגש תצהיר של דורון יחיאלי, מנכ"ל התובעת. יחיאלי חזר על הנטען בכתב התביעה, וצירף, בין היתר, חשבוניות בגין הסחורה שסופקה לנתבע. יחיאלי התייחס לתביעה שהגישה התובעת כנגד רון חן ביחס לסחורה מושא התביעה שלפניי, ואשר בהמשך הסכימה התובעת לדחייתה, לאחר שבמסגרת בירורה הגיש רון חן תצהיר בה מסר שהסחורה הנ"ל הוזמנה שלא בידיעתו או באישורו, חרף העובדה שבהצעת מחיר ראשונית עליה הוא חתם עת התקשר עם התובעת, צויין מפורשות כי ההזמנות תתבצענה באישור רון חן בלבד.