תא"מ 30654-01-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' חלאילה ואח'

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שמיעה קצרה של הנהגים ועדיהם.

התביעה הינה תביעת שיבוב בה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים להשיב לה תגמולי ביטוח בסך של 5,200 ₪ בהן נשאה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 10.11.14 בכביש פנימי בסחנין.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה בעת שמשאית מ.ר. 4587568 שהיתה נהוגה על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "המשאית") פגעה מאחור ברכב מס' רישוי 1357563 (להלן: "הרכב") שהיה נהוג באותה עת על ידי הגב' למיס סוואעד (להלן: "הנהגת").

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם כטענת הנהגת ואחותה שנסעה עימה ברכב, התאונה ארעה בעת שהרכב נעצר על מנת לתת זכות קדימה לרכב אחר שנסע בכיכר, ובעת עצירתה, פגעה בה המשאית קלות מאחור, או שמא כטענת הנתבע, התאונה ארעה בעת שהמשאית היתה בנסיעה איטית בפקק בעת התקדמות לכיכר, ובמהלך נסיעה זו "נדחף" הרכב לפני המשאית כשהוא יוצא מכביש שירות המשתלב אל הכביש לפני הכיכר, ובכך גרם הרכב להתרחשות התאונה. לטענת נהג המשאית הוא לא יכול להבחין ברכב המגיע מצדו הימני, עד אשר רכב זה מצוי בקדמת המשאית, ולפיכך לא היה באפשרותו למנוע את התאונה.

הנהגת ואחותה נחקרו ארוכות ושתיהן הכחישו כי הרכב יצא מכביש השירות ואף הכחישו את הטענה, כפי שזו פורטה בהודעת הנתבע למבטחתו, כי הרכב יצא מחניה באופן פתאומי ונדחף לפני המשאית.

בחקירתו של הנתבע התברר כי בניגוד לאמור בטופס ההודעה, אין הוא טוען שהרכב יצא מחניה אלא הטענה היא שהרכב יצא מאותו כביש שירות המשמש, בין היתר, נהגים על מנת לעקוף את הפקק הקיים בכביש הראשי לקראת הכיכר. הנתבע הכחיש את הטענה (המשתמעת ממיקום הפגיעות ברכבים) כי נסע במסלול השמאלי מבין שני מסלולים שבכביש הראשי וכיה תאונה ארעה בעת ששני המסלולים מתמזגים למסלול אחד בכניסה לכיכר, וטען כי הוא נוהג לנסוע תמיד במסלול הימני. מכאן, לטענתו, לא יתכן שהתאונה ארעה כטענת הנהגת, שכן אין מחלוקת שהמשאית פגעה עם חלקה הקדמי ימני בחלקו האחורי שמאלי של הרכב, דהיינו שהמשאית לא היתה מאחורי הרכב עם חזית לאחור, אלא המשאית היתה מעט משמאל לאחור של הרכב.

לאחר שמיעת הנהגים ובחינת מלוא טענותיהם, אני מעדיפה את גרסת עדות התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה ובהתאם לה אני קובעת כי האחריות לנזקי התובעת מוטלים במלואם על הנתבע. ממיקום הנזקים ברכבים ברור כי גם באם הנהגת השתלבה בכביש מכביש השירות, כפי שטען הנתבע בעדותו (ועל אף שזו אינה גרסתו בהודעה למבטחתו) הרי שבעת התאונה היא כבר היתה באופן מלא במסלול הנסיעה שלפני המשאית, שכן אחרת לא ניתן להסביר את מיקום הפגיעה ברכבים. משכך נראה סביר בהרבה בעיני כי התאונה ארעה בעת ששני הרכבים מבקשים "להתמזג" למסלול אחד, והרכב כבר הקדים את המשאית, ובמצב דברים כזה האחריות הינה במלואה על הנהג ברכב מאחור.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 5,200 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך 372 ₪ ושכר העדות בסך 600 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪.

לאור העובדה כי הפוליסה שהוציאה הנתבעת 2 למשאית אינה הפוליסה התקנית, ולפיכך לא חלה לגביה הוראת תקנה 23(ב) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו-1986, אני קובעת כי הנתבעת 2 חייבת כלפי התובע רק בסכום העולה על סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה שהוציאה הנתבעת 2, וזאת בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.10.14 ועד היום. לגבי חלק זה של התשלום (זה שמעל לסכום ההשתתפות העצמית) חיובי הנתבעים הינם ביחד ולחוד.