תא"מ 30609-09-14

עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לקטנוע של התובע, מס' רישוי 96-803-53, עקב תאונת דרכים שארעה ביום 14.5.2014.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתאריך הנ"ל, בכביש הסמוך לעין המפרץ, ארעה התנגשות בין הקטנוע אשר היה נהוג בידי התובע לבין הרכב בו נהג הנתבע, רכב מס' רישוי 73-200-27.

יחד עם זאת, הצדדים חלוקים ביניהם בקשר לנסיבות אירוע התאונה ולאחריות של כל אחד מהם להתרחשותה.

בדיון אשר התקיים בפניי העידו שני בעלי הדין.

מגרסת התובע עולה, כי בזמן שנסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה, ואילו רכב הנתבע נסע בנתיב שמאלי, לפתע רכב הנתבע פנה ימינה ללא איתות ופגע בקטנוע והדף אותו לשולי הכביש, וכתוצאה מכך הקטנוע פגע במעקה.

לעומת זאת טוען הנתבע, כי נסע בנתיב הימני במהירות איטית לפני רמזור בצומת שהיה לפניו, ולפתע חש מכה ברכבו מאחור. לגרסתו, התובע ניסה לעקוף אותו מימין אך מאחר שלא שמר מרחק ממנו, התנגש ברכבו מאחור.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות שהוגשו בתיק, אני מוצאת, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, ואנמק.

לתיק צורפו תמונות של הקטנוע וגם תמונה של רכב הנתבע. מתמונות הקטנוע ניכר כי הנזק הוא בצד השמאלי של הקטנוע ללא נזק לחזית שלו.

לעומת זאת, מתמונת הרכב של הנתבע נראה כי הנזק הוא בחלק האחורי של הרכב אשר מתבטא בנפילת הפגוש האחורי בפינה הימנית של הרכב (הפגוש נותר תלוי בצדו השמאלי).

ניכר אם כן, שתמונות הנזק יכולות להתיישב עם כל אחת מהגרסאות. ויובהר, העובדה כי בחזית הקטנוע אין נזק תומכת בגרסת התובע כי רכב הנתבע התנגש בו מהצד. באותה מידה, הנזק בחלק האחורי של רכב הנתבע תומכת בגרסה שלו לגבי ההתנגשות בו מאחור.