תובענה זו החלה בסדר דין מקוצר אשר הוגשה בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו. בהסכמת התובעת, מיום 6.7.2014, הועבר התיק לבית משפט זה. ביום 6.10.2014, ניתנה החלטה המתירה לנתבעת להתגונן וכך התיק הועבר להיות נדון בסדר דין מהיר.
בחודש ספטמבר 2010 נחתמו הסכמי התקשרות בין התובעת לנתבעת. להסכמים אלה קדם הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בהליך ת.א 17582/08, בו נטענו טענות בקשר לניוד מכשירים על ידי הנתבעת ("הסכם הפשרה" צורף כנספח 1 לתצהיר מר ערן דיינובסקי, מנכ"ל הנתבעת ("מר דיינובסקי"), מיום 8.10.2015). בסעיף 5 להסכם הפשרה נאמר כי "מבחינה מסחרית מתחייבת התובעת, כי התנאים המסחריים שינתנו לנתבעת יהיו זהים לכל הפחות לאלו שניתנו לנתבעת ע"י החברה הסלולרית המתחרה".
טענות התובעת
לטענת התובעת, בחודש ספטמבר 2010 חזרה הנתבעת להימנות עם לקוחות התובעת. על פי תנאי ההתקשרות, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת על פי חשבונות תקופתיים. לטענת התובעת, הנתבעת ביטלה את הוראת הקבע שלה בחודש ספטמבר 2012 וכך לא כובדו חיובי הנתבעת על פי החשבונות התקופתיים. בכתב תביעתה טענה התובעת כי נשאר לנתבעת חוב בסך של 48,436.24 ₪, המורכב מסך של 237.40 ₪ בגין השימוש, סך של 9,044.05 ₪ עבור עמלות יציאה וסך של 39,154 ₪ עבור יתרת רכישת ציוד. כל זאת בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בסך 4,616.75 ₪ והוצאות גביה בסך 877 ₪ ובסך הכל 53,929.99 ₪. לעומת החיובים שפרטה התובעת בכתב תביעתה, בתצהיר מאת גב' מורן קירמה ("גב' קירמה") שהגישה התובעת, טענה גב' קירמה כי הנתבעת חייבת לתובעת סך של 48,198.84 ₪ לפי הפירוט של 9,044.05 ₪ בגין שימוש, ולא בגין דמי יציאה כפי שטענה התובעת בכתב תביעתה, ו-39,154.79 עבור ציוד. בחקירתה על תצהירה, גב' קירמה הודתה כי יש להפחית מסך התביעה שבכתב התביעה 16,700 ₪ (פרוטוקול הדיון עמוד 3 שורות 9-15) וכי התביעה היא איננה עבור עמלות יציאה אלא רק על דמי שימוש וציוד (פרוטוקול הדיון עמוד 6 שורות 11-12), כך שהחוב הועמד על סך של 31,498 ₪. את השינוי מעמלת יציאה לדמי שימוש תלתה התובעת ב"טעות סופר" (פרוטוקול הדיון עמוד 6 שורות 15-16).
לטענת התובעת, החשבוניות, רשימות המחשב והחוזים שהציגה התובעת, מהם עולה חיובה של הנתבעת, הינם רשימות מוסדיות בהתאם לאמור בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (פרוטוקול הדיון עמוד 5 שורות 3-4).
טענות הנתבעת
הנתבעת הלינה על שינוי גרסאותיה של התובעת לאורך ההליך, אשר פורטו לעיל, זאת מבלי לקבל רשות לתקן את כתב התביעה. כמו כן, טענה הנתבעת טענות כנגד החוב עצמו, אשר רובן מתמקדות בטענה לקיזוז חובה של הנתבעת כלפי התובעת. לטענת הנתבעת, הסכמתה של הנתבעת לחזור להיות לקוחה של התובעת הייתה כפופה להסכם הפשרה והסכם זה הופר על ידי התובעת.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.