תא"מ 30421-04-13

המדובר בתביעה ובתביעה שכנגד, כספיות, שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לרכבי בעלי הדין בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 15/2/12.

בהעדר פשרה בתיק, שמעתי היום את מלוא ראיות הצדדים.

מטעם התובע העידה אשתו אשר נהגה ברכב, ואילו מטעם התובעת שכנגד העידה הנהגת ברכב (היא הנתבעת מס' 1). לא הובאו עדים נוספים. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הישיבה.

אין מחלוקת כי הנהגת ברכב התובע התקרבה אל צומת המרומזר והתכוונה לפנות שמאלה אל כיוון כפר כאבול. היא טוענת שעצרה את רכבה בצומת מאחר והאור בכיוון נסיעתה היה אדום. לאחר שהאור התחלף לירוק, החלה הנהגת לפנות שמאלה בתוך הצומת ואז הגיעה הנתבעת מס' 1 כשהיא נוהגת ברכבה מהכיוון הנגדי ונכנסה אל תוך הצומת באור אדום ופגעה ברכבה.

הנתבעת מס' 1 מתארת את אופן התרחשות התאונה באופן דומה, למעט העניין המהותי הנוגע לשאלה מי נכנס אל הצומת כשהאור ירוק/אדום. הנתבעת מס' 1 ציינה כי היא נוסעת באותו כביש מזה שנים ארוכות וכי היא נכנסה בוודאות אל הצומת כשהאור בכיוון נסיעתה היה ירוק.

כאמור, שמעתי היום את עדויות שתי הנהגות ואני יכול לציין מתוך התרשמות ישירה כי שתיהן עשו עלי רושם מהימן. לכך יש להוסיף כי לא הובאו עדים נוספים וכן לא עלו במהלך החקירה הנגדית והסיכומים ששמעתי סתירות ו/או תהיות בעלות משקל שיכולות להטות את הכף לזכות גרסה אחת על פני רעותה. מסיבה זו, נותרו כפות המאזנים מעוינות ולא ניתן להעדיף גרסה של נהגת אחת על פני הגרסה של הנהגת האחרת.

במצב הדברים הנ"ל, מתבקשת המסקנה כי הן בתביעה והן בתביעה שכנגד לא הורם הנטל הדרוש במשפט אזרחי.

אשר על כן, נחה דעתי לדחות את שתי התביעות מבלי לעשות צו להוצאות.