תא"מ 30400-03-13 מוסך דיב ע.ר. נ' נאומוב

בפני תביעה לתשלום עבור שירות החלפת מנוע שניתן ע"י מוסך התובע לנתבע בחודש אפריל 2010. לטענת התובע, לאחר החלפת המנוע יצא בנו יחד עם אחיו לנסיעת מבחן ברכב ובמהלך נסיעה זו ארעה תאונה בכביש 6 בה ניזוק הרכב והושבת כליל. הנתבע תבע את המוסך ומבטחתו וקיבל מהמבטחת, במסגרת הסכם הפשרה, פיצוי על ערך הרכב, אך המוסך לא קיבל את התשלום עבור המנוע שהוחלף, עד היום.

הנתבע טען כי התאונה נגרמה בעת שהרכב נלקח שלא ברשותו לנסיעה פרטית ע"י מי מטעם התובע, נסיעה ארוכה בכביש 6 שנאמר לו ע"י המוקד כי הגיע עד צומת יגור. הוצגה החשבונית בה חוייב הנתבע בגין אותה נסיעה. כן טען התובע כי במסגרת הסכם הפשרה הוחזרו שרידי הרכב למבוטח – הוא התובע, ונעשה על ידו שימוש בשרידים לרבות במנוע, לצורך תיקון רכבים אחרים. כן טען הנתבע כי נגרמו לו עקב התנהגותו של המוסך נזקים כספיים, אובדן זמן ועגמת נפש רבה עקב הצורך לרכוש רכב חדש, לטפל בתביעה נגד המוסך ומבטחתו וכיו"ב.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים – בעל המוסך והנתבע, ואת הראיות שהוצגו, אני קובעת כי שוכנעתי על פי מאזן ההסתברויות כי הנסיעה שבוצעה ביום התאונה ע"י בנו של בעל המוסך ואחיו לא נועדה לנסיעת מבחן לצורך בדיקת המנוע גרידא, אלא היתה נסיעה פרטית ארוכה בכביש 6 שבגינה חוייב התובע ב-41 ₪, ובכך נסתרה גרסת התובע כי המדובר בנסיעה שבוצעה במסגרת בדיקת תיקון הרכב. בעל המוסך התובע לא זימן כעדים מטעמו את בנו ואחיו שנסעו ברכב בעת התאונה ובכך מנע מבית המשפט את הראיות מכלי ראשון לגבי מטרת הנסיעה ותוואי הנסיעה, כאשר החשבונית מלמדת כאמור על נסיעה ארוכה בכביש 6, שאינה סבירה לצורך נסיעת מבחן גרידא.

לפיכך אני קובעת כי התובע הוא שגרם לנזקי הרכב בתאונה באשמו ותוך מעילה באמון הנתבע. אשר על כן אין העובדות מקימות זכות תביעה לתובע כלפי הנתבע, שלא נהנה מהמנוע המוחלף ולו לרגע אחד ואשר נגרמו לו נזקים כספיים ואחרים עקב האובדן המוחלט של הרכב.

אציין כי גם הטענות האחרות שהיו במחלוקת לא הוכחו כדבעי ע"י התובע, כך לגבי המחיר שהוסכם הוצגה חשבונית שהוצאה כשנתיים אחרי האירוע, וגם התרשומת המתיימרת להיות כרטיס עבודה אינה נראית לי אותנטית.

לפיכך אני דוחה את התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.