תא"מ 30372-09-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' תמים

לפניי בקשת הנתבע לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 12.1.17 וזאת עד להכרעה בערעור שבכוונת הנתבע להגיש על פסק הדין.

יצוין כי ביני לביני הוגש הערעור על פסק הדין. בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן וזאת "כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע". היות שבמועד הגשת בקשה עיכוב הביצוע טרם הוגש הערעור, נותרת הסמכות להכריע בבקשה דנא בערכאה זו.

כידוע הזוכה בתביעתו זכאי ליהנות מפירות התביעה ומכאן הכלל שלפיו אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי; ע"א 8823/16 לוי נ' זייגר (29.1.17)). על המבקש לחרוג מכלל זה לשכנע בדבר התקיימות שני תנאים מצטברים: האחד כי סיכויי הערעור טובים, והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שכך שאם יתקבל הערעור, ביצוע פסק הדין עלול לגרום למבקש נזק בלתי הפיך או להקשות על השבת המצב לקדמותו (ע"א 3926/16 אוסטרוביצקי נ' מקובר 24 (1995) בע"מ – בפירוק (10.8.16)). בין התנאים קיים יחס של "מקבילית כוחות" כך שקיום משמעותי של אחד מהם מאפשר הקלה בתנאי האחר. עם זאת ככלל מאזן הנוחות הוא השיקול המכריע מבין השניים (ר' למשל ע"א 620/16 רשות מקרקעין ישראל נ' מזרחי (27.3.16)).

במקרה של פסק דין כספי, ככלל, על מבקש העיכוב מוטל להראות כי אם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. תנאי זה אינו מתקיים כאשר מנגד ניצב גוף בעל איתנות פיננסית מוכחת כגון בנק או חברת ביטוח אשר אין חשש שיוכל להשיב את סכום הזכיה במידה שהערעור יתקבל (ר' למשל בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלה ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (3.11.91)).

במקרה דנא טענת המבקש אינה נסמכת על חשש לגורל הכספים במידה שיזכה בערעור. טענתו היא כי עצם ביצוע התשלום יגרום לו קשיים שונים שכן מדובר בסכום גבוה בעוד שהוא עובד שכיר המשתכר שכר מינימום ולכן יצטרך "לפנות לבנק לקבל הלוואה ולהמציא ערבויות וערבים לצורך כך, דבר הכרוך בזמן רב לצורך פנייה לבנק וקיום דרישות הבנק ותנאיו לצד שיבוש התנהלות משק משפחת המבקש ופרנסתו".

הכלל הבסיסי הינו כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש' לוין) 859). עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, וקיימות נסיבות חריגות שבהן יש לבחון גם את ההשלכות הכלכליות של ביצוע פסק הדין על המבקש. כך למשל, כאשר סיכויי הערעור טובים במיוחד, אין הצדקה להביא אדם לידי פשיטת רגל או התמוטטות כלכלית בשל הצורך לבצע מיידית את פסק הדין (בש"א 2449/96 פלוני נ' פלונית (5.5.96)). בבש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 405 הציב כב' השופט מצא שלושה תנאים להתקיימות החריג: על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות עליהן נסמכות טענותיו, עליו לשכנע שסיכויי הערעור טובים, ועל בית המשפט ליתן דעתו גם לפגיעה הכלכלית במשיב.

בענייננו המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע מחמת מצבו הכלכלי. המבקש כלל לא טען כי ביצוע התשלום עלול לגרום לקריסתו הכלכלית או לגרום לו נזק בלתי הפיך, אלא העלה קשיים שונים שעיקרם המאמצים שלהם יידרש כדי לגייס את הכסף. המבקש אף טען בבקשתו (בס' 10) כי בפרק הזמן של הערעור יוכל להתארגן כדי לשלם את הכספים במידה שערעורו יידחה. כמו כן, גם הקשיים שהעלה המבקש, אשר כשלעצמם אין להקל בהם ראש ובעיקר הטענה לשיבוש משק הבית, לא נתמכו בכל ראיה מינימאלית. המבקש הסתפק לעניין זה בתצהיר כללי, מבלי שצורפה לו כל תשתית ראייתית לכאורית, ואפילו תדפיס מחשבון הבנק של המבקש לא צורף.

בנסיבות אלה, מבלי שאחווה דעה לגבי סיכויי הערעור - לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, ניתנת בזאת אורכה לביצוע התשלום שנקבע בפסק הדין למשך 30 ימים ממועד מסירתה של החלטה זו.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.